כל התאיסטים שבעולם השטן ברא אותם.
כל הדאיסטים שבעולם השטן ברא אותם ומאז לא מתעניין בהם.
כל האגנוסטיקנים שבעולם השטן ברא אותם. או שלא. לא ניתן לקבוע בודאות.
כל הפנתאיסטים שבעולם השטן המתגלם בטבע ברא אותם.
כל הדואליסטים שבעולם השטן הטוב והשטן הרע בראו אותם.
כל הפוליתאיסטים שבעולם השטן, אמו, אביו, אחיו אחיותיו והדוד שמספר בדיחות גסות בליל הסדר, בראו אותם.
כל האנימיסטים שבעולם השטן, בשיתוף עם שמי התכלת הנצחיים והרוח הגדולה של הנהר, ברא אותם.
כל האתאיסטים שבעולם השטן לא ברא אותם. נו באמת. שטן. פחחח.
חמשת קוראי הנאמנים אולי תמהים כיצד זה עוברים שבועות ואיני בוחש בענייני דת אמונה כפירה ועכירת ישראל באופן כללי. אז באיחור קל של מספר חודשים אטבול את קצה מקורי בסוגיית יורם קניוק, שכזכור ביקש מבית המשפט להירשם כחסר דת ולא כיהודי, בעקבות נכדו שאף הוא מוגדר חסר דת. אחר הדברים האלה יצאו נגד קניוק תמימים ומיתממים וטענו שהוא מוציא עצמו מכלל ישראל, וחלקם אף הוסיפו לטענותיהם מיני חרפות וגידופים. אך כמובן שקניוק קשישא, שזכויותיו כלוחם בתש"ח ופעיל בהעלאת מעפילים וכסופר פורה ומבריק, גדולות עשרות מונים יותר מאלו של מחרפיו, לא התנתק מהלאום היהודי אלא מהדת היהודית, שאת מצוותיה, כפי שהעיד, מעולם לא קיים.
כשלעצמי, אני רואה את היהדות כבופה ענק בחתונה, שכל אחד מעמיס ממנו לצלחת מה שטעים לו. פלוני אוהב את הפסטלים השמנוניים וסולד מהפיצות המרובעות עם הזעתר, אלמוני אוהב את הפיצות עם הזעתר אך מתעב את הפסטלים השמנוניים, ואילו פלמוני בז ובוחל הן בפסטלים והן בפיצות אך מביט במבט כוסף ועורג על סלט הוולדורף אשר עומד מבויש בקצה השולחן. יתכן אמנם שלכל אחד מהשלושה יהיו השגות על העדפותיו הקולינריות של האחר, אך בודאי איש מהם לא ינסה לשכנע או לכפות על הזולת לאכול מה שאינו רוצה. היהדות היא סלט גדול שמכיל היסטוריה ותרבות ופולקלור ושפה ותודעה לאומית וגם דת. בימים עברו הדת הייתה המרכיב הבלעדי ביהדות, כפי שכתב ר' סעדיה גאון - אין אומתנו אומה אלא בתורותיה, אבל מאז עברו כמה מאות שנים והצטרפו כמה וכמה מרכיבים משמעותיים לזהות היהודית, אשר לדעתי, ולפי הסטטיסטיקה גם לדעת רוב בני הלאום היהודי, חשובים יותר ממרכיב הדת. יש כאלו הסבורים כי כאז כן היום - הדת היא המרכיב החשוב ואף היחיד ביהדות, זכותם, אבל שלא יכפו על אחרים את השקפתם. תראו, אני לא מוצא עניין רב בשעשועונים למיניהם והמשחק 'מי יותר יהודי' לא יוצא מכלל זה, אבל קשה להתעלם מהאבחנה שדווקא הברנשים הטוענים שהם מייצגים את היהודית המקורית והאותנטית הם אלו המרוחקים ממנה יותר מכל מגזר אחר. הם לא יודו בכך אבל החרדים הם כנראה החברה הקוסמופוליטית ביותר בישראל. כיצד הם - שלבושים בבגדי אצילים פולנים מהמאות ה17-18, מדברים ניב של השפה הגרמנית ומקדישים את רוב זמנם לחקירת טקסטים ארמיים שנכתבו בבבל (עירק של היום) באמצעות כלים לוגיים שחלקם פותחו על ידי הפילוסופים ביוון העתיקה - טוענים נגד יהדותם של מי שלא חושב ומתנהג כמותם? הבליל היווני - ארמי - גרמני - פולני הזה הוא פסיפס גיאוגרפי והיסטורי מרתק, מה הופך אותו לנציגות הבלעדית של היהדות? לא ברור לי.
במובן זה גם אני, כמו יהודים רבים אחרים, יכול להיחשב חסר דת, גם אם כנראה לא אבקש על כך אישור רשמי מבית המשפט, שכן אני מתרחק ונמנע מקיום כל פולחן דתי, גם אם לעתים אני משתתף באירועים כגון הדלקת נרות חנוכה וסעודת ליל הסדר ושאר התכנסויות משפחתיות ממין זה. אז כן, כמו קניוק גם אני לא יהודי מבחינת הדת אבל מרגיש יהודי עד מאוד, מבחינת ההיסטוריה הכללית וההיסטוריה המשפחתית, והשפה האהובה והתרבות העשירה, החדשה והישנה, והטקסטים שמתוכם אני בוחר מה לאמץ ומה לסלק הצידה, ובכלל אני מסרב בתוקף לקשור קשר כלשהו בין הזהות שלי ובין קיום פולחנים מוזרים ומשונים, אני יהודי מכיוון שאני יהודי, כשם שהצרפתי צרפתי והאיטלקי איטלקי, ואם ישאל אותם מאן דהוא מה עושה אותם צרפתים או איטלקים יביטו עליו כעל אדם מטושטש בדעתו וישלחו אותו בחזרה למקום ממנו בא.
יחד עם זאת, לא הייתי מגדיר את עצמי אתאיסט, מכיוון שכפי שכתבתי באחת הרשימות הראשונות, אני חש, לעתים, ובצורה מסויגת, אהדה לרעיון האלוהות. אני מניח שניתן לכנות אותי אגנוסטיקן או פנתאיסט או שאר שמות של משחות נגד שפשפות, אבל בשביל מה? ילד פרחים נצחי כמוני מעדיף להישאר חף מהגדרות, לפחות בתחום הזה.
כל העניינים האלה, שלום כבר שר עליהם לפני שנים, בקול רם ובמילים חדות ומדויקות, בשיר 'אל תקרא לי עם', אבל מסיבה כלשהי לא ניתן להטמיע(!) אותו לכאן, אז במקומו - שיר יפה להלל, גם אם לא קשור כלל וכלל לרשימה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
