אחרי שהתקופה האחרונה בעבודה הייתה עמוסה ומתישה, הגיע סוף סוף הערב בו אני יכולה לעדכן את הבלוג בלי מטלות שונות וזדוניות looking over my shoulder.

דברים זזים, דברים מתקדמים, דברים משתנים, ואני מגלה שהדברים שהיו חשובים לי הם לא הדברים שאני מגלה כיום שמשמחים אותי.

היו לי מטרות ברורות פעם וכיום אני רואה שחוסר הגשמתן לא מדכא אותי כל עוד כל שאר הדברים נמצאים בשינוי תמידי. עצם העשייה והפרספקטיבה של שינויי הקריירה משמחת אותי.

ו... נראה שפתחתי פה לשטן- איך שהכל נרגע וישבתי לכתוב את זה- בום!