המשאלות שאני רוצה להגשים לכבוד סגירת השנה השש עשרה בחיי ופתיחת השנה השבע עשרה

1. חברים חדשים. שבשום אופן לא יחליפו את אלה שיש לי ושאני הכי אוהבת בעולם, אבל אני מרגישה ממש בודדה.

2. 100 במתמטיקה. מדובר בסוג של חלום שיש לי בערך מכיתה א'. איכשהו אמא כנראה הכניסה לי לראש שכשאני אהיה גדולה אני אלך לחמש יחידות מתמטיקה (עוד לפני שידעתי בכלל מה זו בגרות) ואני אקבל מאה כי אם היא הצליחה אז זה ברור שגם אני יכולה. הבעיה היא שאפילו החברים המולטי גאונים שלי שכבר עשו את הבגרות לא הוציאו בה מאה, אז מה הסיכוי שלי?

3. להבין איך מטפלים בפרפקציוניזם הלימודי שאני לוקה בו מכיתה י'. פעם 85 בהיסטוריה היה עושה לי את היום, ועכשיו כל ציון מתחת ל-95 מסומן אצלי כ-Fail אחד גדול. איך זה קרה?!

4. לקבל מחשב נורמלי שמתפקד. זאת המשאלה הראשונה ברשימה הזאת שהיא ברת ביצוע וגם כנראה תתגשם בימים הקרובים, ואז אני אוכל לעשות את העבודות במחשבים כמו שצריך!

5. להבין איך עושים את העבודות במחשבים כמו שצריך (וגם לא לשנוא פיזיקה, על הדרך)!

6. להרגיש יפה בבית הספר. תת המשאלה המסתתרת כאן היא לקנות הרבה בגדים חדשים. איכשהו אני מרגישה יחסית בסדר בכל מקום שאני הולכת אליו, אבל בבית הספר אני מרגישה כמו מלכת כיעור העשור.

7. לפנות זמן ולחיות. ראה משאלה מספר שלוש. אפילו אבא והמורה מעירים לי כל הזמן שאני חייבת לדאוג לעצמי ולא להשקיע כל היום בלימודים. זהו, אני החננה הלאומית. בכל אופן, אני צריכה למצוא דרכים וסיבות להנות קצת.

8. לא לשנוא את יום ההולדת שלי. בהנחה שאזכה לשנה הבאה בלהבלהבלה. אבל בדרך כלל זה היום הכי נוראי בשנה ותמיד קורים בו דברים רעים כגון: אני רבה עם אבא, אני רבה עם אמא, מורה משפילה אותי, יום שיער רע.

9. לרזות. כי בורא הירכיים שונא אותי ויש לי ירכיים ברוחב של פיל. ובנוסף לעשות כמה שיותר ספורט ולהגיע ל-90 כפיפות בטן רצופות ולהשתפר בטניס.

10. לאהוב. בשנה וחצי האחרונות הפכתי לרובוט חסר רגשות וגם כשכן הרגשתי משהו הדחקתי את זה לתוך תוכי התת מודע שלי ובגלל זה יש לי לפעמים חלומות בסגנון שאף פעם לא הופכים למציאות וגורמים לי לשנוא את עצמי יותר.

11. לשנות בעצמי תכונה אחת שאני לא אוהבת. אני משאירה לעצמי את האפשרות לשנות כל דבר וללא הגבלה, הרי יש המון מה לשנות. יש את הצעקנות, הרגישות, הפחדים האובססיבים מ"מה יחשבו עליי", ההתנשאות, ההתבודדות ועוד מבחר שלם של תכונות והרגלים שיש להעלים.

12. לקבל הזדמנות. לרוב אני נכשלת בדברים מפני שאני מתנהגת בטמטום והורסת כל מה שנקרה בדרכי, אבל לעיתים קורה שאני נכשלת כי לא קיבלתי את ההזדמנות שאני ראויה לה.

13. לקרוא לפחות שלושה ספרים לבחירתי בין יום ההולדת הזה ליום ההולדת הבא. כי אני מנוונת את השכל שלי בכך שאני לא קוראת מספיק וזו גם אחת הסיבות שאני כותבת כמו ילדה בת שבע (רק בלי הרבה שגיאות כתיב). בואו נראה כמה שנים ייקח לי לסיים את "הרפתקאות אליס הארץ הפלאות" שהתחלתי השבוע.

14. להצליח לפתור הגדרה אחת לפחות בתשבץ היגיון.

15. להחליף לק כל פחות משבועיים. ראה סעיף שבע, אין לי בכלל זמן לדברים האלה. וכמובן לקנות מלא לקים חדשים בהתאם לצבעי העונה.

16. להוציא רישיון. ברגע שיהיה לי מותר על פי חוק אני הולכת לקרוע את העיר על אחת המכוניות של אבא ואמא ולא להשאיר אף כלי רכב נטול חבטות בכל גוש דן. 

ואיך שכחתי אחת לשנה הבאה?!

17. לציין כאן, במקום הזה ובהילולה גדולה גם את יום ההולדת השבעה עשר שלי (אתם לא מבינים כמה השקעתי בלבדוק האם שם המספר צריך לבוא בזכר או בנקבה, אני פשוט חננה, ראה סעיפים שלוש ושבע).

אז Happy sweet Sixteen? נו טוב.