- היום קיבלתי את הרב קו שלי ואת כרטיס האשראי.
- היה תגבור מתמטיקה ואנגלית בבית הספר והיה אחלה. (אנגלית ישנתי, מתמטיקה הייתי טובה).
- הלכתי לידיד ללמוד מתמטיקה היום ואתמול. וגם סיפרתי לו על המקום הזה אז היי לך!
- הסברתי למורה למתמטיקה על התיק שלי שנגנב ושמנע ממני להתרכז בעבודה והיא אמרה שזה בסדר.
- ואני הולכת להגיש מחר 112 תרגילים שזה אחלה!
- יש לי סוף כל סוף טלפון שעובד.
- שוחחתי במעלית עם המורה הפרטי של אחותי והוא אמר שבפעם הראשונה שהוא ראה אותי הוא היה בטוח שאני בת 21.
יש לי נטייה משעשעת והיא, שאני בוכה על משהו מסויים במסווה של משהו אחר.
עכשיו למשל, עכשיו אני בוכה מפני שאבא לא מוכן לקנות לי גלאקסי 2 שוב ורוצה שאסתפק במכשיר סלולרי פשוט יותר. ניצלתי את המצב שבו אני מקבלת לגיטמציה לבכי, כי רבתי עם אבא (שזה דבר אידיוטי לבכות עליו- זאת הפואנטה), אבל אני בעצם בוכה מסיבה אחרת לגמרי, שפשוט כואב לי להודות בה ולכן לא בכיתי עליה ב"אופן מוצהר", אלא במסווה של ילדה שמתבכיינת כי אבא לא קונה לה את הסמארטפון שהיא רוצה.
אבל יש לי סיבה אחרת לבכות, באמת. מותר לי.