נמאס לשבת שעתיים וחצי על מתמטיקה על פאקינג 6 משוואות
נמאס לעשות את אותו התרגיל שלוש פעמים עד שיוצא לך התשובה הנכונה
נמאס לנסות לחפש מה טעיתי ורק אחרי חמש חיפושים את מצליחה להבין
נמאס מלשבור את הראש של פאקינג 6 תרגילים פשוטים
נמאס לשמוע אותם מכריחים אותך להישאר בהקבצה א'
נמאס לנסות לרצות אותם מבחינה לימודית ובעצם את אפילו לא מרצה את עצמך
נמאס לי לשבור את הראש, ולנסות לרצות את ההורים שלי במתמטיקה
ואני כבר שבועיים לא מצליחה בשום דבר שהמורה כותבת על הלוח וגם במבחן האחרון קיבלתי 78
מרגישה חרא עם עצמי.
מרגישה כאילו אני לא מצליחה לעשות כלום
ואחרי כל זה אני מצפה לתמיכה ומה אני מקבלת? צעקות.
"אבל אני משתדלת" אני אומרת לאבא שלי בזמן שאני בוכה
"את לא משתדלת מספיק, אם היית משתדלת מספיק אולי היית מצליחה לפתור את התרגילים האלו, את רק רוצה ללכת לבכות ולישון
איך את מצפה להישאר בהקבצה הזאת אם את לא הולכת להשקיע "
"אבל אני כן משקיעה"
"את לא"
אני שונאת את הבן אדם הזה! הבן אדם הכי לא מפרגן ותומך שאני מכירה.
הוא חושב שאם הוא יצעק עליי ויכריח אותי לשבת על מתמטיקה עד הלילה יגרום לי להתשפר ?
אני רוצה פשוט לחזור להקבצה ב'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
