תחת שמיים אין סופיים מיליונים של אנשים עם עיניים חלולות.
הרחוב מלא באנשים וריק ממבטים.
משקפי שמש גדולים ואוזניות, אלה החלונות של הדור החדש.
ביקום אין סופי שגדל וגדל, אני נקודה קטנה של צער וכאב בהיסטוריה של הזמן.
היקום גדל, אני קטנה ורק הצער גובר.
דיבורים על חייזרים וצורות חיים אחרות בשעות הקטנות של הלילה.
צמרות עצים שנראות כצורות ממש כמו עננים.
ראש שנחבט שוב ושוב בשולחן.
הוא לוקח אותי לחשכה, לחורשה, ועושה בי כרצונו.
הוא נעמד מאחורי ומתחיל ללחוש וללטף.
ביד ארוכה הוא משכיב אותי עם הפנים על שולחן פיקניק מזדמן ואומר שלום עם הזין.
כמה התגעגעתי לתחושה של הזין שלו בתוכי.
הוא מחזיק לי את היד מאחורי הגב ולא מפסיק עד שהגניחות שלי מתקצרות ומתחזקות.
זה לא מפריע לו, הוא נהנה.
בתנועה חדה הוא מצמיד אותי אליו ועובר לתחת.
כאן זה קצת כואב, אנחנו מעט חלודים, כאב נעים שמעביר צמרמורת קלה בכף הרגל ועולה לכיוון הראש.
השילוב המענג הזה של הכאב מביא אותי שוב לסף.
והוא ממשיך...
עד שגמרנו יחד, בפעם השלישית.
לילה מוצלח נקרא לזה.
חבל שהוא הורס את האווירה בנשיקת לילה טוב על הלחי.
סיגריה והולכים לישון.
הוא השאיר לי מזכרת -לא כל כך- קטנה על המצח, שפשוף קל שגורר שאלות עם תשובות מביכות.
גם ככה קשה לשכוח.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
