יכולה ללכת אליך לת"א.
יכולה להיות איתך בים ולדבר איתך על המון דברים.
יכולה להפוך לטבעונית אחרי כמה שיחות איתך.
יכולה לחשוב שאני מסוגלת להסתדר במערכת יחסים פוליגמית.
אבל לא. אני לא יכולה.
לא יכולה להתקשר אליך כשאתה לידה ולא לקנא.
לא יכולה שלא תתקשר אלי כמה זמן ולא לחשוב שזה כי אתה איתה.
לא יכולה לראות אותך כותב דברים בפייסבוק ומתייג אותה ולא להעלב מזה שלי אתה לא מציע בפייסבוק ללכת לדברים
~מכאן גם נובע~
לא יכולה להפסיק לחשוב שאולי אתה מתבייש בי באיזה שהוא מקום.
לא יכולה לא לתת לה קרדיט על זה שהיא יפה ומוכשרת ושאתה יוצא איתה חודש לפני שהתחלת לצאת איתי.
לא יכולה לנסות לצאת מהחוסר ביטחון הזה שאולי היא לא תרצה מערכת יחסים פוליגמית ובגלל זה פשוט תזרוק אותי.
לא יכולה להפסיק לנסות להבין איך זה שאני מכירה אותך 3 שנים ועדיין לא מכירה חברים שלך והיא מכירה אותך חודשיים ומכירה אותם.
לא יכולה לחשוב על לסיים את המערכת יחסים הזאת כי אני באמת פשוט רוצה אותך לטווח הארוך.
לא יכולה לסבול יותר את ההרגשה שאני מתקשרת אליך ואתה לא יכול לדבר אבל אתה לא אומר את זה אתה פשוט בקושי מדבר.
לא יכולה לדעת שאתה "עקפת" אותי כבר ב3 שלבים בחיים ומהבחינה הזאת אני עוד ילדה.
ובעיקר,
לא יכולה לסבול את זה שתכננת שאני אפגוש אותה בסוף הדייט שלנו בלי להכין אותי נפשת והיא לא יכלה אז הלכת לדייט איתה מיד אחרי הדייט שלנו.
אני בטוחה שהיא מקסימה וכל עוד אני מקבלת ממך יחס אני בסדר אבל ברגע שאתה מפסיק להתקשר או שאתה מתקשר אבל לא באמת
יכול לדבר אני נכנסת לסרטים שאולי היא פשוט יותר טובה ממני ואתה פשוט תעלם לי. בהתחלה חשבתי שלעולם לא תיפגע בי אחרי הכל
אנחנו כבר חברים טובים 3 שנים אבל רק עכשיו הבנתי שלעולם לא תנסה לפגוע בי. זה לא אומר שלא תפגע.