מצד אחד אני מנסה למצוא איזשהו סדר ואיזושהי סיבה או מטרה או יעוד, אני אפילו לא בטוחה איך לקרוא לזה.
ואני מנסה להבין לאן אני הולכת כי אני לאט נאבדת.
איבדתי כל רצון ושאיפה ואני כבר לא רואה את היעדים שהצבתי לעצמי כנגד עיני אולי כי אני בכלל לא בטוחה אם אליהם אני רוצה ללכת.
ואני לא רואה אפילו יומיים קדימה כי אני כל כך תקועה באיך שחשבתי שדברים אמורים להיראות.
וכולם סביבי השתנו והם יודעים בדיוק את הדרך ובשבילי הכל כל כך מעורפל ובסך הכל אני לא יכולה להגיד שהכל רע אבל אני חיה מרגע לרגע ומדקה לדקה ואני לא יכולה להגיד מה יהיה מחר כי אין לי למה לצפות ואפילו שאני צריכה לצפות למשהו אין לי דבר שאני רוצה באמת.
אני רוצה להיות מאושרת.
אבל יש כל כך הרבה דרכים להגיע לשם ואני בכלל לא יודעת מה יגרום לי להיות מאושרת.
הייתי בטוחה שאני יודעת ועכשיו אני מבינה שאני אפילו לא יכולה לקבוע אם מחר אני אהיה שמחה או אם יפול עלי דיכאון ואני בכלל לא ארצה לצאת מהמיטה.
אפשר משהו חדש בבקשה?
אפשר משהו קבוע?
אפשר משהו שיסדר לי קצת את המחשבות?
אני רוצה רק דבר אחד שיהיה לי ברור.
האמונה היחידה שלי היא בכאוס עצמו אז אולי בעצם אני לא יכולה לצפות לסדר או ייעוד וכנראה גם לא לאושר מוחלט.