זאב בודד

תמיד התקנתי פלורסנטים בבית שלי, לא משנה איפה, באמבטיה, במטבח, בסלון, בפרוזדור, אפיל ובחדר שינה, למה?

כי זה כואב בעיניים פחות ולפעמים כשהמנורה עומדת להישרף יש לה אפקט אפילפטי שנותן תחושה של דיסקו, אבל יותר מהכל זה מחזיק יותר זמן וזה זול.

קניתי מנורות בכל מיני צורות, רגילות, בצורת עיגול, משולש, משושה, אפילו לסלון קניתי מנורה שהיא עיגול פלדה שתקועים בה פלורסנטים כמו חצים.

אהבתי את הפלורסנטים שלי, עד אותו יום שנשבר לי הפלורסנט בחדר שינה מעל המיטה, כל הזכוכיות התפזרו על המיטה, ניקיתי וניקיתי ועשיתי שואב, אבל בלילה כשנישכבתי לישון הרגשתי משהו עוקץ ורטוב בגב, קמתי מהר הסתכלתי במראה וראיתי שכל הגב שלי מלא חתכים מהרסיסים שנשארו על המזרון, דיממתי. הייתי עצבני, לקחתי את המזרון וזרקתי אותו מהחלון, הלכתי להתקלח ניקיתי את הפצעים, כאב לי, אבל לא בגלל שהגב שלי היה מלא חתכים, כאב לי בגלל שהפלורסנטים שלי בגדו בי.

לא הבנתי למה הם עשו לי את זה, תמיד ניקיתי אותם, תמיד החלפתי כשנגמר, אפיל וקניתי בכל צבעים, אהבתי אותם, והם בגדו בי.

הייתי עצבני, רציתי נקמה, נסעתי להום סנטר, הלכתי למחלקה של כלי העבודה, הרמתי פטיש 10 קילו, ועשיתי את הדרכי למחלקת התאורה, הסתכלתי על הפלורסנטים, נזכרתי בבגידה, התחלתי לרסק את כל הפלורסנטים שהיו שם, אנשים פחדו לגשת אלי, אנשי הביטחון הגיעו וביקשו ממני להירגע, הסתובבתי לקהל שהתאסף וצעקתי עליהם "מהיום אתם קונים רק נרות", חזרתי הביתה עם ארגז של נרות בכל הצבעים וכל הצורות, ריחניים וכאלו שזוהרים בחושך.

זרקתי את כל הפלורסנטים והחלפתי אותם בנרות, בחדר שינה שמתי נרות בכל פינה כמו חדר של זיינים, הלכתי לישון. 

בבוקר קמתי מריח שרוף, קמתי וראיתי שכל הבית שלי שרוף, לא הבנתי איך הנרות שלי בגדו בי. 

(נכתב לפני הרבה מאוד זמן, אבל זה אחד הקטעים היותר אהובים עלי, תאריך מדויק 29.11.05)