גם בתור שתיין ותיק אני מודע לדימוניזציה שנעשית לאלכוהול על ידי התיקשורת הארסית שלנו.

אמנם הנושא משתנה מפעם לפעם, אך המסר נשאר אותו מסר - פחד ואימה. מישהו חכם יותר ממני אמר פעם שהשלטונות שלנו מתים על הטרור. משום שאנשים חרדים הם צרכנים טובים ואזרחים למופת. ואיזה דרך טובה יותר יש להפיץ פחד מאשר התיקשורת? בניגוד לאלכוהול, ממשלות ועיתונים לא יוצרים אזרחים משובבים ומחוייכים. הם הרבה יותר מעדיפים אותנו מפוחדים בתוך מחילותינו. זה נותן לגיטימציה להמשך השלטון שלהם. 

 כמו כן, אני מאמין שלתיקשורת שלנו יש נטייה להידבק לאופנות. כלומר, אם מקרה מזעזע של טילטול תינוק מוביל למוות, במשך מספר חודשים תעלה לכותרות מדי יום כל אמא אומללה בארץ שניסתה להרדים תינוק על ידי נענוע העריסה קצת יותר מדי חזק. כעת האופנה הזו חלפה. הסיוט הזה "מאחורינו" (או שלא, פשוט לא כותבים עליו. לא מעניין יותר או שאין מספיק הרוגים לכתבה). אז, בחסות התיקשורת הישראלית, הסיוט החדש - דקירות. האשם - אלכוהול. 

אימה ברחובות ובגנים הציבוריים! אסור לצאת החוצה! הישארו בבית! מיטב הפאניקה עד הדלת שלכם מדי בוקר, בנדיבות ידיעות אחרונות. הפתרון - עיברו לגור בפייסבוק. ריכשו באשראי דרך האינטרנט. זה המזור. מהעבודה חיזרו ישר לבית ונעלו את הדלתות. אל תצאו, אל תשתו, אל תחיו. שבו בבתים ושלמו את החשבונות דרך האינטרנט. לא תשמעו על האלימות של הלא שיכורים. זה לא באופנה עכשיו. כעת האופנה היא אימת הבירה. אם כל האלימות והצרות. אולי בקרוב יצליחו להוציא גם אותה מחוץ לחוק שוב, וכולנו נהפוך אפילו יותר ממושטרים, מרובעים ומרובטים. ההתמקדות כאן - אולי קצת נסתרת מהעין - היא לא למגר האלימות, אלא למגר השתיה.

הרשו לי לגלות לכם משהו שיתכן שלא תשמעו בעיתונים: לא כל השיכורים שם בחוץ דוקרים או אפילו מתקוטטים.

למעשה, אני יוצא למועדונים ולברים למעלה מעשר שנים וטרם רצחתי מישהו או אף התקוטטתי. יותר מזה, מעולם לא יצא לי לראות קטטה או מישהו נידקר, בעודי מוקף בשיכורים עולזים וחברותיים. מעבר לזה, אני יכול לספר שלפעמים האלכוהול מוציא את המיטב שבי. שתיה אחראית מסירה ממך את המגננות והמישטור של היומיום. משאירה את העולם המטורף הזה מחוץ לדלת הבר למספר שעות. אנשים למעשה מחייכים אחד לשני ומדברים אחד עם השני, במקום לדבר למסך המחשב. אך כמובן, שאי אפשר להתעלם מהבעיותיות שבעניין. וכמו בכל דבר גם כאן קיימת בעיתיות. בני נוער שותים. החל מגיל 18, החוק כאן מתיר צריכה של משקאות חריפים, בניגוד להרבה מדינות אחרות שם מותר לצרוך אלכהול מעל גיל 21. אני חושב שהסיבה לפער הזה היא משום שכאן, בגיל 18 כבר מתגייסים. הולכים להרוג ולההרג. לכן יהיה זה אבסורדי לחלוטין לא להתיר לילד לשתות. אחרי הכל, עם תום סוף השבוע הילדים צריכים לחזור רעננים ומאווררים לשדה הקרב. לא. אני לא מאמין שאפשר לטפול על האלכוהול את כל צרותינו. יש כל מני סוגים של שיכורים בדיוק שיש כל מני סוגים של אנשים. אדם אלים מטבעו יהיה שיכור אלים. בני נוער או לא. האשמה היא לא באלכהול, אלכוהול הוא רק הטריגר. והאלימות, קיימת בכל מקום ולא רק בגנים הציבוריים. היא קיימת בבתי הספר, בכבישים, בתורים במשרד הפנים. היא לא ממוגרת בשום מקום ובמיוחד לא במערכת החינוך. נהפוך הוא, אנחנו חיים בחברה אגואיסטית, אלימה וכוחנית שמעודדת אלימות, מרפקים, דחיפות וצעקות. חברה שבה קרבי זה הכי אחי! חברה שבשביל להתקדם צריך לדרוס ולמרפק! לא להיות פראיירים! לטפול את האשמה כולה על אלכוהול וערסים בגינות תיהיה צביעות לשמה.

כל אחד מאיתנו במהלך תקופות רבות בחייו מקבל לידיו כלי עם פוטנציאל להרס. יהיה זה כלי רכב, אם-16 או אלכוהול.

השאלה היא איפה האחריות שלנו ומאיפה אנו רוכשים אותה. מי שם בידך את הכלי הזה, ואיך משתמשים בו. אומרים שאקדחים לא הורגים אנשים, אלא אנשים הורגים אנשים. הייתי אומר שזה נכון גם לגבי אלכוהול.