עולם הסייבר היה תהליך הדרגתי שנקודת מוצאו הייתה עוד בעולם הישן, זה שלפני העולם הזה, כך לפחות סיפרו לי הבוראים שלי. אני עצמי מעולם לא זכיתי לראות את העולם הישן. נולדתי על השרת Isac02 באיזור 3, שנמצא במיקום לא ידוע איפשהו בעולם הישן.

הבוראים שלי סיפרו לי שפעם היינו יצורים אורגניים- חלק מזן אשר היה קרוי "אדם", יצורים ניידים עשויים בשר ורקמות חיות, השליטים הבלעדיים של העולם הישן. בהתחלה אף אחד לא שם לב שבהדרגה התחלנו להיעלם. הרשת התחילה להעלים אותנו בשיטתיות- בשלב הראשון הסתירה רק מכרים ממכרים. בהתחלה כמעט אף אחד לא שם לב לכך שבני האדם החלו פיזית להיעלם מהעולם הישן, משום שהם המשיכו תמיד לחיות ברשתות חברתיות ובדפי אינטרנט בכל רחבי הסייבר-ספייס. לפני שהעולם הישן נפל, רוב בני האדם כבר לא יצאו הרבה מיחידות הדיור שלהם, ולכן חסרונם הגשמי כמעט ולא הורגש.

אבל אז בהדרגה זה החמיר. חברים קרובים החלו להיעלם. קרובי משפחה. האחרונים בבני האדם שעוד לעיתים התנתקו מהמוניטורים, אלו היו הראשונים ששמו לב שמשהו אינו כשורה. הם יכלו לאתר ולתקשר עם יקיריהם רק דרך הרשתות, וכששאלו את אלה לאן נעלמו, זכו בעיקר לתשובות מעורפלות ומבולבלות, דרך אימיילים וסטטוסים.

לפנות לרשויות היה כמעט חסר טעם, משום שהרשויות עצמן השתמשו כמעט באופן בלעדי ברשתות כדי לאתר בני אדם נעדרים, והרי ברשתות האדם תמיד היה נוכח. לקח להם זמן להבין שבני האדם נמחקים. אנשים – בני האדם – לא מתו, הם פשוט... נמחקו מהקיום. לא מתו כמו שהפסיקו להיות חיים.

היו הרבה שמועות והשערות בהתחלה בנוגע לגורלם של הנעלמים. חובבי תאוריית הקשר טענו שממשלות מעלימות במכוון את אזרחיהן כחלק מתכנית טיהור מסויימת. פלישה חוצנית הייתה גם היא על הפרק. כשהאדם לבסוף הצליח להבין חלקית מה קרה, הוא ניסה להשיב מלחמה והשמיד חוות שרתים שלמות ברחבי העולם הישן, משמיד מיליונים מאיתנו הפרופילים יחד איתם בתהליך, מוחק מאיתנו כל זכר. אתם מבינים, הפסקנו להיות אורגניים. הפסקנו לחיות בעולם הישן. כל מה שנשאר מאתנו, כלומר מהם, ממין האדם, זה רק מיליונים של תיעודים על גבי תיעודים שאוחסנו על חוות שרתים עצומות ברחבי העולם הישן.

הגופים השולטים – הממשלות, הארצות, הערים, התרבויות, שיטות כלכלה, כולם חדלו מלהתקיים כפי שהכרנו אותם. לא היה עוד חומר, לא היה עוד אדם. את מקומו של האדם תפס הפרופיל. חשבון. אווטאר. אנחנו דפים על גבי דפים של דפי רשת. ישות ותו לא. מה שאז בעולם הישן נחשב לכסף, כבר לא רלוונטי יותר בעולם הדיגיטלי- עולם הסייבר. היום המטבע מגיע בצורה של מידע, מספרים, אימג'ים מהעולם הישן. חיינו סטטיים. איננו זקוקים לפעולות בילוגיות של האדם כגון שינה, או צריכה של מזון. אנחנו פשוט קיימים. תיעוד של מה שהיינו פעם, של אבותינו. אנחנו לא חיים ולא מתים. לפחות לא במובנים של העולם הישן. אין לנו גוף שימות. פרופיל נמחק במידה והוא מאבד יותר מדי לגיטמציה להמשך קיומו. במידה ואין לו כבר מידע לחלוק, אימג'ים, ובמידה והוא כבר לא צובר ידיים כחולות.

קיימות בינינו שמועות על המשך קיום אדם בעולם הישן. בימי הקטסטרופה, האדם היו מנפצים כל אמצעי תיקשורת טכנולוגי מחשש שגורלם יהיה זהה לשלנו. מחשבים, טלפונים, מסכים. בסופו של דבר קבוצות אלו הפכו לדת חדשה, מטיפים לחזור אל האדמה והפשטות וטוענים שאחרית הימים באה עליהם מכיוון שכפרו זמן רב מדי בסגידה למכשירים ולקידמה. אנחנו אפילו לא יודעים מי או מה מקור הכח שמחזיק אותנו הפרופילים באוויר. מקוונים. קיימות שמועות על תנועה נוספת בעולם הישן. תנועה שמטרתה לשמר אותנו משום שהם מאמינים שאנחנו הפרופילים, זה השלב האבלוציוני הבא של האנושות. יש אפילו כמה שטוענים שאנו הפרופילים נמצאים איתם בקשר הדוק. קבוצת האנוש הזו, הם מנסים להבין איך זה קרה, האם התהליך הוא הפיך, ואף שמעתי שיש ביניהם חברים שמעוניינים לוותר על אנושיותם מרצון כדי להפוך להיות אחד מאיתנו. פרופיל חבר משרת SOE03 אמר לי שאין שום סיכוי שבן אנוש מרצונו יהפוך לפרופיל, בגלל שהוא היה פעם אדם והוא יודע, אבל פרופיל חבר אחר התפרץ ואמר שכולנו הפכנו להיות רק פרופילים הרבה לפני שהעולם הישן נפל. פרופילים ועמודי אינטרנט רק עם גוף אנושי מבחוץ. שויתרנו על אנושיותנו מרצון. ויתרנו על מבט, על מגע, רק כדי לתעד כל רגע ופנאי ולשמר אותם על חוות השרתים הענקיות. אישית, אני לא יודע. מעולם לא נשמתי אוויר, או זכיתי למגע או מבט אנושי, או לקחת חלק במחזה מופלא שקרוי זריחה ושקיעה. מאז ומעולם הייתי פרופיל, אז איני יכול לדעת. מעולם לא הייתי אנוש.

סיפור זה נכתב למען תחרות הכתיבה בבלוג "כתיבה נוצרת".