חשיבה חופשית

פורסיגה היא תרופת פלא חדשה, שאושרה לאחרונה לשימוש על ידי משרד הבריאות, אבל עדיין לא כלולה בסל הבריאות. משמע, מסוג התרופות המסווגות כרפואה לעשירים. על הקשר בינה לבין הרופאים הקדמונים שטעמו שתן של חולים, על נפלאותיה של התרופה החדשה  ועל 'תופעת הלוואי' שלה שהיא  ירידה במשקל (כן, כן. אני כבר רואה בעיני רוחי ניצוץ ניצת אצל אחדים מכם לשמע תופעת לוואי נפלאה שכזו) – על כל אלו אתם מוזמנים לקרוא בפוסט האחרון בבלוג 'חשיבה חופשית פלוס' כאן.

כך נראית האריזה של התרופה:

וכך מצידה השני:

הסיבה שאני מפנה את תשומת לבכם לאריזה של התרופה (המיוצרת על ידי חברת תרופות ידועה בחו"ל ומיובאת ברשיון על ידי חברת שיווק ישראלית) היא תופעת רישום שם התרופה בשפות אחרות. שימו לב לשם התרופה בעברית ובאנגלית וכמובן על פי החוק, מאייתים את שמה גם בערבית. אבל את תשומת ליבי משכה העובדה שבאריזה מציינים את שם התרופה גם באותיות קיריליות, לטובת דוברי הרוסית.

מלבד התמיהה בצורך בכתיבת שם התרופה באותיות רוסיות (ועל כך אפרט בהמשך), שאלתי את עצמי מדוע שם התרופה אינו רשום למשל גם באמהרית.

ונזכרתי בעובדת מעבדה שלי לשעבר, שעלתה לישראל מברית המועצות לשעבר, יחד עם בעלה ושני ילדיה. היא ובעלה שניהם מדענים בראשית שנות השלושים לחייהם, שגרו ועבדו במוסקבה. היא במכון מחקר שכשמו מוקדש כולו למחקר על נגיף הפוליו – הנגיף הגורם לשיתוק ילדים. נתעלם כרגע מהשאלה שהטרידה אותי -  מדוע קיים בכלל במוסקבה מכון מחקר ייחודי אנכרוניסטי שכזה, למחלה שלמעשה עברה כמעט מהעולם בעקבות פיתוח חיסונים. וזה שלמעשה עדיין לא חוסלה לחלוטין נובע בשל פריקים מתנגדי חיסונים, חסרי אחריות. מילא חסרי אחריות לעצמם או לילדיהם, אבל חסרי אחריות לבריאות הציבור כולו. כבר הקדשתי לנושא פוסט בעבר, ולכן לא אכנס כאן שוב לטמטום של מתנגדי החיסונים.

ל.ב. הגיעה אלי לראיון עבודה לאחר כשלוש שנים בארץ, ולאחר שסגרו את המחלקה בה הועסקה בחברת הזנק ביוטכנולוגית. במאמץ לא מועט והפעלת קשרים, סידרתי לה משרה מיוחלת כעוזרת מחקר, במימון משרד הקליטה. משרה בטוחה לעשר שנים לפחות. גם בעלה היה מסודר - לאחר שלא נקלט במשרת מחקר קבועה באוניברסיטה, הוא הועסק בחברת טבע.

 אני חייב לומר שאף פעם לא הבנתי אותו. הוא דיבר כאן לכולם אך ורק רוסית או אנגלית. מילה לא דיבר בעברית. הוא טען שהוא לא רוצה ללמוד עברית כדי שלא ישכח לדבר באנגלית. את הבן הגדול בן ה-11 הם שלחו לאחר בית הספר לעוד ארבע שעות לימוד ב'בית ספר רוסי. כן, 'בית ספר רוסי' בארץ. וכששאלתי מה לומד הבן בבית הספר הרוסי, הסבירה לי שהוא לומד שם שלושה מקצועות. ראשית הוא לומד ספרות רוסית – כדי שלא ישכח את השפה הרוסית וכדי שתהיה לו קולטורה. נו, מילא קולטורה רוסית, כי לילידי הארץ אין קולטורה לטעמם, אבל לשם מה ללמוד מתמטיקה 'רוסית'? בישראל רמת המתמטיקה חלשה מאוד מאוד, הייתה התשובה שקיבלתי. ולשם מה לעזאזל הילד צריך לקבל תגבור בשפה האנגלית ממורה דוברת אנגלית במבטא רוסי? תשובה לכך לא קיבלתי מהאישה החייכנית הזו.

היה ברור לי שהזוג ראה בישראל רק תחנת מעבר. ואכן ביום בהיר אחד היא סיפרה כי בעלה כבר ירד מהארץ והיגר לקנדה. היא הצטרפה אליו עם הילדים לאחר כחודשיים, לאחר שמכרה במחיר טוב את הדירה החדשה שלהם בגילה. דירה שאת רובה מימנה המדינה במסגרת חבילת הטבות לעולה.

תופעת כיתוב ברוסית לתרופות שמשווקות בישראל מתקשרת בעיניי לאוכלוסיה משמעותית תלושה של יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר. וכי מדוע שבכלל ילמדו עברית, כאשר לתרופות ושאר מוצרי צריכה יש תרגום ברוסית , וכאשר הם קוראים רק עיתונים ברוסית, ומאזינים רק לתחנות רדיו וטלוויזיה ברוסית? רבים מהם גם אם לא יהגרו לקנדה, ימשיכו להיות תלושים, לחיות בגטאות שלהם באשדוד ובמקומות אחרים בארץ. אם בישראל אין קולטורה, לשם מה הם הגיעו לכאן בכלל? האם למשל משום שבמכון המחקר של ל.ב. ברוסיה - המדענים שמרוויחים רק מאתיים רובל לחודש, נאלצים לסיים את עבודתם הרשמית בצהריים כדי להשלים הכנסה אחר כך בחלטורות שונות למיניהן? אני לא מכליל בשום אופן לעליה הרוסית בכללה. רבים השתלבו והתערו. אני מדבר על נתח גדול שבגללו שמות תרופות בישראל כתובים באותיות קיריליות.

התירוץ שבגילאים מבוגרים קשה ללמוד שפה ידוע, אבל האם יש סיבה שלעולה דובר רוסית קשה יותר מעולים דוברי שפות אחרות? האם יש סיבה לכך שאדם אינטיליגנטי בשנות השלושים המוקדמות שלו מסרב בעיקרון ללמוד עברית, כי הוא מסתדר כאן ברוסית ובאנגלית?

ברחובות ירושלים אפשר לשמוע כיום ובליל שפות. אחת מהשפות השולטות היא הצרפתית. אבל, בניגוד לאוכלוסיות עולים אחרות, דווקא מרבית העולים החדשים מהעלייה הזו לומדים מהר עברית ודוברים עברית טובה מאוד יחסית. ואולי זה משום שעל מוצרי הצריכה אין תרגום בצרפתית והקולטורה הישראלית טובה להם?