את הפוסט הזה אינני כותב בבלוג ההצלה בשל נקודות המבט האישיות שבפוסט זה.
איננו
יודעים כמה שמו לב לזה שלאחר יום כיפור נעלמה פינת מומלצים ייחודית בישרא
והותירה חור לבן בדף. מזל שפעמיים שירים שכתבתי היו במומלצים האלה
ולכן צילמתי. אם לא הייתי מצלם, לא הייתי יכול להוכיח שעד לפיטורי מריאט
הייתה פינת מומלצים כזו, שהיא ערכה. הרי היא:

פינת הפוסטים היצירתיים הפכה היסטוריה.
נו
טוב, אי אפשר לדרוש מעורכת תוכן שפוטרה ועסוקה מעל הראש להעביר את הידע
שלה בחפיפה - שתמשיך לחפש ולקרוא עשרות פוסטים יצירתיים. זהו הפיחות הזוחל
בישראבלוג והוא כבר כאן, כשמריאט עדיין כאן עד לסוף החודש. ויש מי שלא מבין
לשם מה צריך בכלל עורך תוכן בשכר. ומדוע בשכר? אז נתחיל עם השכר - כדי
שעורך בלוגר/ים מתנדב/ים (כמו שחלק כבר הציעו בתגובות למכתב הנהלת נענע בבלוג 5) לא ייצרו כאן קליקות
ומאפיות. זה למה.
ומה זה אומר ביטול משרת עורך תוכן בכלל בישרא?
פשוט
מאוד, יש עורך תוכן של נענע והוא יאלץ להיות גם עורך תוכן של ישרא (בעד
אותו הכסף, כי הרי אין כבר לנענע כסף להעסיק עורך תוכן עצמאי בישרא), ולכן
המומלצים יהיו בעתיד כך?

פוסטים מומלצים מישרא בדף הבית של נענע
כלומר, אוכל וסקס- פיפטי פיפטי.
כמו מומלצי ישרא בדף נענע בעת כתיבת פוסט זה. וזה לא סתם מקרי (אני
בודק את זה מעת לעת), לפעמים כל מומלצי ישרא בדף נענע הם פוסטים של אוכל
(נו, אולי הרביעי על תבלינים). וחוצמזה מומלצי ישרא מוחלפים בנענע נורא לאט
ומשעממים שם את הדף ואת העין. אז כך זה כפי הנראה יראה כאן בישרא עוד מעט.
ולא
יראה כפי שהיום , עם עריכת תוכן עצמאית בימיו האחרונים של ישרא על ידי
עורכת תוכן מקצועית (כפי שצולם בדף הבית של ישרא, בדיוק באותו זמן שצולמה
התמונה מדף נענע) כך:

פוסטים מומלצים מישרא בדף הבית של ישרא
אז תגידו, וכי מדוע שבישרא ישארו בכלל בלוגרים חוץ מאלה הכותבים על סקס ויצרים או בישול?
זברה, תגידי לי למה?
אז לנענע אין יותר כסף לפינת פוסטים יצירתיים מומלצים, שבאחד מהם כתבתי ביום השואה שני שירים: האחד על אמא שלי שנותרה
יתומה בגיל שתים עשרה ושרדה ארבע שנות שואה לבד בלי הורים (סורגת כובעי
צמר וגרביים בשביל פת לחם וישנה בקור של מינוס ארבעים בדיר חזירים) -
פארקלעייבט (צמודות)/קנקן התה
אִמָּא
אֲנִי שׁוֹכֶבֶת לְצִדֵּךְ אִמָּא
נִצְמֶדֶת
מְחַמֶּמֶת גּוּפֵךְ הַקָּפוּא
אַבָּא יָצָא לְהָבִיא לָנוּ
אֹכֶל
מֵהַשֶּׁלֶג לֹא חָזַר
בַּת מִצְוָה כְּבָר
לֹא תַּחְגְּגוּ לִי
אֶל מִי אֶצָּמֵד מָחָר?

ובשיר השני כתבתי על סבי , ששרד כל המלחמה במחנה ריכוז ובדרך חזרה הבייתה ברכבת, נפח את
נשמתו וגופתו הושלכה על ידי הנוסעים האוקראינים מחלון הרכבת מאכל לכלבים. תמונה של הסב
מול הנין (בני, דור שלישי) שוכבים בשלג , ראו כאן.
שירים אלו לא היו רואים אור במקום אחר חוץ מישראבלוג (כי אני לא בקטע הזה של כתיבת ספרי שירה וגם לא שולח לעיתונים). פינת היצירתיים המומלצים ז"ל נתנה במה לשני השירים האלו, לזכרם של בני משפחתי שניספו ולא יכולתי להכיר. הפינה הזו נתנה במה לרבים אחרים. בכל הכבוד לפינות הבישול הפופלריות, כל פלטפורמה שמכבדת את עצמה צריכה להציג חומר מגוון וגם איכותי. פלטפורמה רצינית לא מתנהלת רק לשם רייטינג, צריך שיהיה בה גם איכות. רייטינג תמיד אפשר למצוא גם במקום אחר.
ומה יהיה במומלצי ישרא ביום השואה הבא ? אולי מנה ליום השואה, לקראת המנגל של יום העצמאות?
מאוד רוצה לקוות שבשנה הבאה לא נחגוג יום השואה לישראבלוג.