בעקבות פורים אני הולכת להתפרע קלות - שני פוסטים על מוזיקה ברצף! החיים על הקצה, מאן. 

יש לי חולשה קשה ללהקות/זמרים שמשלבים כלי מיתר במוזיקה שלהם. כנראה שזו תולדה של הנסיון של ההורים שלי להקנות לי חינוך קלאסי כשהיו מושבים אותי מול "פטר והזאב" ו"תמונות בתערוכה" בתור ילדה. שירה במקהלה עם תזמורת מלאה היא גם חוויה מעולה, שקירבה אותי לעולם הקלאסי. אני לעולם לא אתחבר למזיקה הקלאסית כמו שאני מחוברת לרוק, אבל אני כן אוהבת דברים שלוקחים מהעולם הזה.

נתחיל עם להקה קצת לא שגרתית- חצי להקה מורכבת מלהקת רוק "קלאסית" וחצי מרבעיית מיתרים. חוץ מזה, הסולן מנגן על קונטרה באס. יהוא ירון- מאחוריך!

תראו מה הם עשו לשיר הזה שנטחן בגלג"ץ

 יש סיבה למה האלבום הראשון של הארקייד פייר כל כך יפה, והאחרים מעולם לא הגיעו לרמה שלו (לעניות דעתי). הסיבה לך היא נוכחתו של אוון פאלט בלהקה. פאלט ערך את העיבודים וגם הפיק את האלבום, הוא בנאדם מוכשר ביותר שזכה בעבר בפרס המוזיקה הקנדית פולאריס. הוא גם אחלה כנר. הנה שיר שהוא כתב בתור מחווה לסולני הארקייד פייר - ווין ורג'ינה באטלר.

כדי לשחזר את הצליל התזמורתי בהופעה חיה פאלט עובד עם לופר- הוא מזין אליו פראזה מוזיקלית ועל זה בונה את השיר. זה מקסים בעיני לראות את  הקהל מביט בהתרכזות בבנאדם אחד מנגן בכינור - הוא פשוט הופך את המוזיקה הקלאסית למופע רוק .

 והדבר היחידי שיותר טוב מכנר אחד הוא שני כנרים על הבמה. פאלט מתארח אצל פטריק וולף . חובבי ספרות הסלאש מיירירים אול אובר השילוב הזה בהערות.

ואם כבר פטריק וולף.... בצעירותו (גיל 14-16) וולף ניגן עם תזמורת צעירה והסתובב איתם בכל אירופה. הרקע הקלאסי בהחלט בולט אצלו בעיבודים.

אכן נבל הוא גם כלי מיתר. והנה האישה שהפכה אותו לכלי מקובל באינדי. ראיתי אותה בהופעה באולם האופרה בת"א. היה מדהים, אפילו בלי תזמורת.

זה השיר שלה שאהוב עלי במיוחד - הוא על אחותה האסטופיזיקאית. בתור בת של מורה לפיזיקה שמילדות ניסה לגרום לי להתלהב מגורמים שמיימים - יש לי קצת זיקה לשיר הזה

גם מי שאין לו הכשרה קלאסית יכול להנות מליווי תזמורתי. זו הופעה מדהימה שאני אוכלת את עצמי לא הייתי בה. 

 אי אפשר להזכיר כלי מיתר בלי להזכיר את סיגור רוס. אחרי הכל, הפוסט הראשון שלי בבלוג הזה היה עליהם . אין לי מושג מי 6 האנשים שעשו דיסלייק לשיר הזה. אולי הוציאו להם את הלב בניתוח והחליפו אותו באבן.

 עוד להקה מהצפון הקר, אבל שביקרה פה בארצנו הקטנטונת - מה, בטח שהלכתי לראות - שמשלבת סאונדים תזמורתיים ומקהלה עם אלקטרוניקה/רוק. בניגוד לסיגור רוס, הם שרים באנגלית דווקא.

ואחרון אבל בהחלט חביב - יום אחד אולי גם אקדיש לו פוסט לבד - נגן הוויולה הכי פאנקיסטי בעולם. (כן - אני יודעת שפה הוא מנגן פסנתר- אבל יש פה תזמורת שלמה)

שיר מדהים על אמן מדהים- ופה דווקא הצ'לו נותן את הטון

 זהו, אני מקווה ששכנעתי אותכם שאפשר לתת לכלי מיתר תפקיד קצת יותר משמעותי מליווי סנטמנטלי לגיטרה., ושהמרחק בין קלאסי לרוק די הצטמצם בשנים האחרונות עם תזומרים מתוחכמים ושירים שמתמשכים מעל ה- 3 דקות.