כאילו זימנתי אתכם,
חלמתי עליך ועלייך, שמעולם עוד לא חלמתי.
חלמתי שאת עדיין כאן... אני מצטערת... ומאוחר מכדי לתקן.
היית כמו שאני זוכרת אותך, אצילית, שלווה כלפי חוץ גם אם נסערת מבפנים.
והחיוך הזה, השקט.
__
אתה שוכב מעלי, כנראה שבחוץ היכנשהו, לבושים לגמרי,
מסתכל ישירות בעיניים, ושואל את אותה השאלה שאני שוב ושוב שואלת כאן,
אם גם אני חושבת עליך ככה לפעמים.
אני עונה שכן, ואתה ממשיך ושואל איך אני מתמודדת עם זה?
עונה שאני מתעלמת, מרגיעה את עצמי, הולכת הביתה להתקלח.
ובזאת זה נגמר.
__
אתה דומה לו קצת, אני חושבת שבשני דברים עיקריים - ובעצם כשבאתי לכתוב אותם כנראה שאחד מהם מאוד שגוי כי אני לא באמת מכירה אותך ככה.
חיצונית יש מעט דמיון,
והשני - פלרטטנות עם מלא נשים. הוא היה מפלרטט מלא, גם איתי וכך זה בעצם התחיל, אבל זה ממש לא מה שקורה אצלנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
