שיגרה חדשה

תלויה על לוח קיר

דפים משוטטים

בין לבן לסגול בהיר.

יד על הדופק

יד על השעון

לא נותרו ידיים

כדי לחוש קצת

ביטחון.

שיגרה מרוחקת

תלויה על לוח גדול

כאן קול דממה בוטחת

שם לא מתכוונים לחדול.

בין דף לדף 

בין הכיסאות

הפכה השיגרה 

לדאגת הדאגות.

קשה קצת להיות חיילת בצה"ל כשאת יודעת שאת נמצאת במערכת כל כך גדולה. היום הסתיים השבוע הראשון של הקורס. כיף אמיתי. שיעורים מעולים. תנאים שאף אחד לא יסרב אליהם. ומה עם החיילים הלוחמים? הכוחות המגנים? אלו שיושבים שעות מול מחשבים? עובדים קשה, קשה יותר ממני. קשה יותר מרב האנשים כאן במדינת ישראל.

אז איך מכניסים את הטירוף שהולך שם, לשיגרה החדשה שנוצרה אצלי, כאן?

שבת שלום,

לאמפי האוהבת והמתגעגעת! 3>