| 10/2016
Let it all go כבר מתפוצץ לי. כבר הרבה זמן שאני כותבת על ניירות מעופפים, חצאי פסקאות, חצאי מחשבות, משפטים להשלמה, דברים שחולפים במחשבה ועלולים ללכת לאיבוד. כרגע הם לגמרי באיבוד, בכיס של החולצה המקופלת ברישול בתוך אחד התיקים שלי.
♥♥♥
כיף לי עם מייק, כיף לי ואני מרגישה שזה מתקדם. אני לוקחת את זה ממש לאט, לא מכל הבחינות, אבל מהבחינה שחשובה באמת, מבחינת הלב, מבחינת ההיקשרות. אני פחדנית. כיף לי ואפילו טוב לי אבל אני לא רוצה לקוות, לא רוצה ציפיות, לא רוצה אכזבות. לא רוצה לשמוח מוקדם מידי וזה עובד לי איתו ואני שמחה מהעניין.
היה לי קצת קשה לקרוא אותו בהתחלה, אבל אחרי שדיברתי איתו על זה הכל ממש הסתדר, אני מרגישה כאילו חלקים מהפאזל מתחילים לתפוס את המקום שלהם. אנחנו מדברים כל יום, אבל עדיין מתראים בערך פעם או פעמיים בשבוע, זה בסדר גמור להתחלה, אני חושבת. סך הכל אין לי הרבה למה להשוות, מערכת היחסים היחידה הנורמלית שהיתה לי נבנתה במהירות האור, כמעט כמו קסם. למה כמעט? קסם. אז אני בשטח חדש. זה נחמד.
♥♥♥
עוד יומיים מתחילים הלימודים (!) אפשר להגיד שאני מתרגשת, אני כל כך שמחה להתחיל במסגרת חדשה, חסרה לי מסגרת, כל כך, ככה שזה מגיע בזמן טוב. חשוב לי להצליח, ויש לי כל מיני חששות, אבל אני מקווה שהכל יסתדר, הכל חייב להסתדר. דברים מסתדרים.
♥♥♥
זה קצר ומחולק, הפוסט הזה. יש לי עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה להושיב את עצמי לכתוב עליהם. - על השיעמום שאני מרגישה שהפכתי להיות. - עוד פרק לשברים של זכרונות. - על זכרונות אבודים שאני רוצה למצוא. - על חוסר השליטה שלי בכסף. - על אהבה. - על משפחה. לו"ז זה מה שאני צריכה, מתוכנן בקפידה כזה שמסדר כל דקה מהחיים שלי. מתי ללמוד, מתי לעבוד, מתי לאכול, מתי לרוץ, מתי לישון, מתי לכתוב, מתי לבלות. will do

♥ Topsy Kretts ♥
| |
|