| 12/2016
לא יהיה כאן סיכום שנה.
אני לא אוהבת לכתוב פוסטי סיכום שנה והבטחות לשנה הבאה,
כל פעם כשאני חושבת לעשות את זה- לא בא לי, זה יותר מידי מאולץ.
מה גם שאת הפוסטים האלו אם אני כבר כן עושה אני עושה בסביבות ראש השנה, ולא השנה האזרחית.
אז סוג של כבר עשיתי פוסט כזה השנה, לא ממש מפורט, אבל עשיתי.
ובינתיים לנושא אחר.
משהו שיצא לי לחשוב עליו באחד הימים האחרונים.
יש לשותפה שלי קטע, שהיא לא יכולה להיות לבד, לא מבחינה זוגית, ואפילו לא סתם להיות פיזית לבד.
זה קצת שיגע אותי במחשבות במהלך נסיעה חזרה הביתה מהאוניברסיטה.
כל יום יש אצלנו אורחים בדירה ורק אורחים שלה,
אצלי זה לעיתים רחוקות ורק משפחה\ בחורים שיצאתי איתם.
מצד אחד אני ממש שמחה בשבילה שיש לה הרבה חברים לבלות\להיפגש\להיקשר איתם,
מצד שני לפעמים לא בא לי שיהיו לי בבית כל מיני זרים\ חברים יד שניה (נו, חברים דרך חברה.. כאלה שלא באמת..)
זה לא נגמר כאן, יש לי עוד נקודות מבט על הנושא..
אם אני עדיין חושבת עליה, על השותפה, אני חושבת שזה לא בהכרח דבר טוב, אני מאוד חושבת שהיא מתחמקת מהלבד
ושזה גם חשוב ללמוד את עצמך כשאתה לבד ולדעת להתמודד עם המציאות גם בעצמך, לעיתים בלי שותפים.
ואז אני מתחילה לחשוב קצת על עצמי.
תמיד ידעתי שאני צריכה את השקט שלי, שאני כן יצור חברתי אבל הרבה פעמים בוחרת את השקט שלי והלבד שלי,
מבחינתי לגור איתה מספק לי את מנת החֵברַה שאני צריכה ביום (זה והאוניברסיטה\ העבודה).
אבל משום מה באותה נסיעה חזרה הביתה, באותו סשן מחשבות התחלתי לחשוב שאולי זה לא כזה טוב,
איך זה שאני לא מאמצת לעצמי חברים קרובים, לא מזמינה הביתה, אין לי אורחים לרוב.
אפילו כמעט ואין אצלי שיחות טלפון עם חברים.
מה, אין לי חברים?
אז קודם כל, אין לי כל כך הרבה חברים שהם מאוד קרובים.
גם אין לי כל כך זמן כרגע להזמין אלי כל יום חברים, אני כל היום או בלימודים או בעבודה, אם לא אז אני לומדת בבית\ עסוקה במלגה,
בקושי נשאר לי זמן לעצמי, ואת הזמן של עצמי אני משקיעה בדברים לעצמי שפחות נוגעים בחברים.
משהו להזכיר לעצמי,
אנשים נכנסים ויוצאים מהחיים שלנו בקצב מסחרר.
זה לגמרי טבעי שאני לא אתחבר ואקשר לכל אחד שנכנס ויוצא מחיי.
החברים שנשארים איתי, גם אם אני לא רואה אותם כל יום, גם אם אנחנו לא מדברים הרבה, הם תמיד יהיו שם,
והם הדבר האמיתי בשבילי. ולא קל למצוא כאלה.
♥♥♥
רציתי לכתוב עוד, היו לי עוד דברים במחשבה,
אבל כמובן שהשותפה שלי נכנסה לי לחדר עם הדרמה היומית שלה וקטעה לי את המחשבה!
אני אוהבת אותה, שלא תטעו.
אבל קצת מתיש וקצת קשה לעמוד בקצב של כל הדרמות בחיים שלה (שהיא לגמרי מכניסה את עצמה אליהן).
לא סתם אני מרגישה הכי בנוח במקום הכי שקט והכי שלו.
לא סתם אני צריכה שקט בבית שלי.
פחות חברים.
חברים בחוץ.
בבית משפחה.
סתם בלאגן מחשבתי.
לא החדר שלי אבל דומה. יחסית.
♥ Topsy Kretts ♥
| |
Things That Make Me Happy
1. חתולים.
2. מרק חם בחורף קר.
3. חיבוק.
4. ליל כוכבים.
5. מוזיקה.
6. נפלאות הטבע.
7. בית אחרי יום ארוך.
8. בית בכללי.
9. לבשל לעצמי ארוחה טובה (גם לאחרים שמעריכים את זה..)
10. למסגר דברים, קצת יותר כשזה דברים שאני ציירתי\ צילמתי\ הכנתי.
11. ג'ינג'ים\ ג'ינג'יות.
12. ספר טוב.
13. קסמים (אמיתיים, לא טריקים).
14. תה.
15. חיוך רנדומלי ברחוב.
16. שיחה טובה.
17. סרטי דיסני.
18. סרטי מארוול.
19. ללכת יחפה.
20. מקלחת חמה.
21. נסיעות.
22. מצעים שזה עתה כובסו.
23. חלומות (בהקיץ\ בשינה\ לעתיד).
24. אבוקדו!
25. פומלות!
26. לצייר.
27. לרקוד.
28. לכתוב.
29. כשהכל ירוק אחרי הגשמים.
30. פויקה עם חברים.
31. סופ"ש בנות בעיר הקודש.
32. אנשים נחמדים (או מנומסים לפחות).
33. מעשים טובים בין זרים.
34. הופעות חיות.
35. ביצועים אקוסטיים לשירים.
36. קאברים טובים.
37. חופש.
38. טיול חורף במדבר.
39. טיול קיץ בגולן.
40. החרמון בכל עונות השנה.
41. ציפורי שיר.
42. פרחים (עם שורשים באדמה).
43. good hair days
44. הרגע אחרי שמסיימים לסדר ולנקות.
45. עולם הדמיון.
46. המשפחה.
יכולה להמשיך עד אין סוף עם מלא דברים קטנים או גדולים, אבל הגיע זמן לישון!
תכף נגמרת השנה האזרחית,
חשבתי שפוסט\ פוסטים בסגנון יכולים להיות דבר טוב בשבילי.
מוזמנים לכתוב אחד כזה משלכם,
וכמובן לשתף מה מצאתם משותף איתי ♥
♥ Topsy Kretts ♥
| |
מאזן הכוחות הופר.
זה היה צפוי כמובן, אבל לא חשבתי שזה יגיע כל כך מוקדם.
לא משנה מה הסיבות,
אבל מה שהיה בינינו הופסק,
והאמת שקיבלתי את זה לגמרי בהבנה.
יש לי המון אמפתיה כלפיו, אני מצליחה פחות או יותר להבין מה עובר עליו,
ואכפת לי, לא ברור למה, או איך, אבל יש לי רצון עז שדברים יסתדרו בשבילו, שיהיה לו טוב.
היה איזה רגע קטן, אחרי משהו שהוא כתב לי בהודעה שקצת הכניס אותי ללופ
שכבר הייתי בו שנה שעברה.
מין לופ כזה סביב התחושה שאני כל כך מוצלחת, ואנשים גם אומרים לי את זה
אבל עדיין.
לבד.
וזה המישור היחיד שזה מפריע לי בו,
המישור היחיד שבו אני מרגישה שה"מוצלחות" שלי, לא עוזרת לי.
אבל אחרי כמה ימים של מחשבה,
אחרי סופ"ש של כיף באחת הערים האהובות עלי,
ואחרי שיחות מרובות, די יצאתי מהלופ הזה.
מעניין אותי,
אם הוא מרגיש את החיבור בינינו כמו שאני מרגישה
או שבשבילו אני סתם עוד אחת שנחמד לדבר איתה, והיא מתוקה וחיובית.
הייתם רוצים להיות יכולים לדעת ולהרגיש מה ואיך אנשים אחרים חושבים ומרגישים לגביכם?
אותי זה ממש מפתה לפעמים,
אבל אני חושבת שלא הייתי רוצה,
זה בכוונה לא משהו שנחשף בפנינו, רק בשיחה זה יכול להתבהר, במידה והאדם מולנו כנה.  ♥ Topsy Kretts ♥ | |
לדף הבא
דפים:
|
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
