Dance With SomeBody

ביום שישי פגשתי את דניאל.
קבעתי איתו שנפגש, אמרתי לו שאני רוצה לדבר איתו על משהו, משהו שלי שקשור אליו.
לא היה קשה לקבוע איתו כמו שחשבתי שיהיה.

נפגשנו, בהתחלה קצת הייתי לחוצה ולא ידעתי בדיוק מה להגיד לו, התרגשתי.
אבל היה בסדר גמור בסופו של דבר,
אמרתי לו שאני לא יודעת איך להתחיל ושיש משהו שאני רוצה לדבר עליו איתו,
שחסר לי סגירה לקשר שלנו, כן, כמעט שנה אחרי, הוא קצת היה בשוק שאני עדיין מרגישה ככה אחרי כל כך הרבה זמן.
אמרתי לו שאני כבר בראש של להמשיך הלאה ושאני בכלל לא רוצה לחזור אבל בגלל שזה לא סגור לי לגמרי אני לא מצליחה..
שבגלל שכשנפרדנו עשינו את זה לא בגלל שנגמר, שלא מתאים לנו יותר, עשינו את זה כשעוד אהבנו, רק בגלל סיבות של קושי- לא סיבה שבעיניי מוצדקת..
הוא אמר שהוא מבין אותי לגמרי, אבל בתכלס הוא לא ידע איך לעזור לי, וגם אני לא, לאט לאט הרגשתי שסתם גררתי אותו להיפגש איתי
ושאין שום דבר שנדבר עליו שיוכל לעזור לי לסגור את זה כמו שצריך.
הזזנו את הנושא הצידה ודיברנו קצת על מה נשמע ואיך הולך לכל אחד בחיים ובצבא..
הבעיה התחילה כשהבנתי ממנו שהוא חשב עלי לא מזמן, ושאם הוא היה יכול הוא היה חוזר אלי, שהוא עדיין לא איתי כדי להיות לבד, ולא כדי להיות עם אף אחת אחרת, שהוא מתגעגע, ושהיה לו טוב איתי, ושהוא לבד כדי לא לפגוע בי וכדי לא להפוך להיות כמו אבא שלו.
אז לא, עדיין אין לי סגירה.
כי גם השכל הבריא שלי וגם ההרגשה שלי- שניהם אומרים לי שזה לא הגיוני שאנחנו לא ביחד למרות איך שאנחנו מרגישים אחד כלפי השניה ולמרות שהיה לנו כל כך טוב ביחד, היה לנו משהו של פעם בחיים, משהו מסרט. היה לנו משהו טוב.

וכן ההיגיון שלי יכול להבין את זה, אבל לא, הוא לא מסכים עם זה,
וכרגע אני עדיין לא מצאתי משהו שיגרום לי להרגיש אחרת לגבי זה.

אמרתי לו שאני לא רוצה לחזור ושאני בטח גם לא ארצה, אני חושבת שזה כאב לו באיזשהו מקום.
אבל אני מתחילה לחשוב שזה שקר, ושאני כן רוצה.

אני בנאדם של ביחד, לא של לבד, קשה לי למצוא את הלבד שטוב לי בו, למרות שיש אחד כזה.
אני חושבת שלרוב האנשים טוב יותר ביחד מאשר לחוד.
אין בי משהו מיוחד.

מתגעגעת לאחד שלי,
מתוסכלת.

♥ Topsy Kretts ♥ 

כשאתה סוגר 21, פתאום יש לך כל כך הרבה זמן לחשוב.
פתאום, אחרי שלא היה לי זמן לכתוב כאן כלום, חזרתי.
ישבתי יום אחד בשיעור מסווג, והרעש שהיה גרם לי לכתוב, כמובן שאיבדתי את הדף.
אבל לא נורא.

אחרי 21, עם הרבה זמן למחשבה הרהורים ודיבורים עם הבנות,
מגיעים לאיזו מסקנה, אם היא נכונה או לא אני לא יודעת.
אבל מגיעים למסקנה.

יש משהו שעוצר אותי מלהמשיך, גם כשאני יודעת שדניאל הוא כנראה לא הבנאדם שהכי מתאים לי כרגע או בכלל,
משהו עוצר אותי מלהמשיך.
אני מרגישה שכנראה היתה חסרה לי איזה סגירת מעגל, או בכללי סגירה בריאה לקשר שלנו,
כרגע אני שוקלת ברצינות להפגש איתו רק כדי לסגור את זה כמו שצריך בשבילי.
כי אני באמת רוצה להמשיך.
להתנתק.

אחרי 21 במדבר, עולים לי לראש כל מיני דברים לא הגיוניים,
הרבה דברים שהם גאונות לשמה, והרבה דברים שתמיד ידעתי.
אחרי 21 במדבר, אני כנראה צריכה לחזור הביתה, לדאוג קצת לדברים אחרים ולראות מה אני מרגישה באמת.

מתגעגעת לאנשים שבחיי, שמחה על האנשים החדשים,
מצפה למה שיהיה בעתיד.
מאושרת, הדברים הקטנים, הם זה מה שמשנה.

♥ Topsy Kretts ♥

אני יודעת שכבר עברתי הלאה, לפחות ברצון שלי ובהרגשה הכללית.
אבל משום מה דווקא כשאני מרגישה ככה הגיע לי חלום, ואני באמת לא יודעת מה הוא בא להגיד לי.

חלמתי שדניאל רצה שנחזור, זה היה כל כך אמיתי, כל כך חם ונוגע, כל כך קרוב.

יצאתי ביום שלישי עם חברה לפאב, לא משהו שאני יכולה להגיד שאני עושה הרבה.
התחילו איתנו 2 בחורים, היה נראה שיש להם פוטנציאל, למרות כל הדרישות שלי מבחור,
דיברנו ובאמת זרם, הרגשתי טוב עם עצמי, היה לי ברור שכן, אני יכולה לצאת שוב, אני יכולה למצוא את עצמי מחדש,
אני אפילו יכולה למצוא את עצמי מחדש עם איזה גבר חדש שיסחוף אותי לחיים שלו.
לא חושבת שאי פעם יצא לי להכיר בחור בפאב, תמיד הייתי יוצאת עם החבר'ה, יותר מדי אנשים בשביל שיתחילו איתי,
וכמובן שאני לא הייתי מתחילה עם אף אחד חלילה, מה גם שאני לא חושבת שפאב\ מסיבה זה מקום להכיר בן זוג.
 
בכל מקרה זאת לא הפואנטה,
מה שרציתי להגיד זה שלא משנה כמה אני מרגישה מוכנה, וכמה אני מרגישה שעברתי את השלב הזה,
לא משנה כמה אני מרגישה שאפשר להתחיל מחדש..
הנה מגיע איזה משהו שמחזיר אותי אחורה, שאומר לי 'לא חמודה, את נשארת כאן'.

ולא, אני לא מחכה כבר להכיר מישהו חדש, אפילו טוב לי קצת השקט הזה, יש משהו נורא רגוע, משהו שמחבר אותי שוב לעצמי.
מצד שני אני גם כבר לא מחכה לחזור לדניאל, אז למה החלום הזה פתאום הגיע?

תהיות מתוך הלב.

♥ Topsy Krett ♥