לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אין טעם להתאהב בדברים,אם עלייך להיקרע מהם,לא כן?וכה קשה שלא לאהוב דברים, נכון?


רחל / מה קסומות מילותייך, מביאות אליי תמונות ממרחקים. לאה / יש בעולם הרבה דברים יפים עצים ופרחים, אנשים ונופים ומי שיש לו עיניים פקוחות רואה מדי יום מאה דברים נפלאים לפחות.

Avatarכינוי: 

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2012

הפתעות לא צפויות ולא נעימות


וואי היום הזה נדפק מכל הכיווניםXD 

שהייתי בתחנת אוטובוס אחרי המתכונת המייאשת הזאת גיליתי שאין לי איך לחזור הביתה בכלל כי שכחתי את הרב קו הארור הזה P:

לא הייתי עם אף חברה שלי, וגם אם כן אנחנו לא נוסעות באותו אוטובוס בכלל...וכמובן שאין לי כסף אף פעם -.-

אז נאור אמר לי לבקש מאנשים שאני רואה! 

לא...אין מצב.

אני זאת שתלך את כל הדרך ברגל, בשיא החום ועם סנדלים שטוחות מוות ותדפוק לעצמה את הרגליים כל הדרך !

לא מתלוננת, רעיון שלי.

אבל הבית שלי באמת רחוק מהביצפר...לא סתם.

אם הייתי עם אולסטאר הייתי קצת יותר שמחה ללכת את זה...

הלכתי מ-11:15 עד 13:00 בערך, וזה היה הסיוט של החיים כי ממש לקראת הסוף כבר לא יכולתי להמשיך, כל צעד היה פשוט סיוט והרגליים שלי שרפו לא יכולתי ללכת T_T

שהייתי במרחק 2 תחנות אוטובוס מהבית שלי, (עדיין לא מעט, אני כבר לא יכולתי לזוז) החלטתי שאני מחכה בתחנת אוטובוס ולא אכפת לי,

הייתי כל כך מחורפנת אני חושבת שקיבלתי מכת שמש Y_Y

ואז, הגיע קו 75 D: שיכול להוריד אותי בדיוק מול הבית שלי! רק שתי תחנות וזהו...

התחלתי לדבר עם הנהג בשיא ההיסטריה, הוא היה קצת המום, קצת ... הסברתי לו כמו משוגעת (כזאת אני) שאני הולכת כבר שעות ושכחתי את הרב קו שלי בבית ואני חייבת שהוא יעזור לי וזה רק שתי תחנות מכאן ושאני כבר לא יכולה להמשיך ללכת, אני חושבת שעוד שנייה בכיתי גם מרוב צחוק וגם מרוב כאביםXD

אחר כך ראיתי אותו צוחק קצת P:

היה לי חם, הייתי אדומה רצח והזעתי כמובן ונראתי כמו מישהי דיי מטורפת, לא רוצה לחשוב איך האנשים שישבו שם הסתכלו אבל באותו רגע פשוט לא היה לי אכפת...הרגשתי כזאת הקלה...היה שם מזגן *-*

איזה הקלה להיות בבית...

אז התקלחתי ואכלתי והלכתי לישון קצת...ועכשיו הרגליים הרבה פחות כואבות, רק שאני הולכת אני מרגישה שלפוחיות מוזרות כאלה וזה דיי מעצבן P:

ושאני הולכת על הריצפה אני לא יכולה לדרוך על הקווים של הרצפות ^^

 

71 במתכונת בלשון, קצת מבאס...קצת ._. אבל אני בטוחה שלא יהיה לי מגן פחות מ-80.

אז...עכשיו שהרגליים שלי מרגישות קצת יותר טוב, אני אלך לארין אבל לאט ... יותר XD כדי לעזור לה עם החומר כי היא עושה את המתכונת מחר :P

והיא טוענת שהיא "לא מבינה דבר."

3;

 

השאלה היא מה עוד יקרה לי היום...(;

אם הייתי מגלה שגם אין לי מפתח לבית?! הייתי באמת מתה. 

באמת.

אה נשרפתי רק בצד ימין של הפנים...אני נשרפת ממש בקלות, קצת בשמש ואני מתחילה להיות אדמדמה :D

 

אז שיהיה לכם ערב טוב בלי הפתעות לא צפויות (;

אליס3>

 

 

נכתב על ידי , 13/6/2012 19:03  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של March Hare ב-14/6/2012 07:06



9,427
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנערה באדום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנערה באדום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)