את מספרת לי שאת שונאת את החורף, והחורף הוא לא מתוק כמו בציורים.
לא באמת יושבים מתחת לפוך עם ספר טוב ושוקו חם. בחורף הזה את הולכת לבית הספר בגשם, חוזרת בגשם, הכל אפרורי מסביבך, העולם עצוב וקריר, עירום מטיפת שמש ומפרח ריחני.
והחורף יקירתי, מכניס אותך לעצבות, ואת סופרת בכל יום את הימים בלוח המבחנים המדכא עד שיגיע החופש הבא, עד שיוקל לך מעט, אולי.
ואני מקווה, שבמקום הגשם תוכלי לדמיין לך קיץ, שהוא אהבת נפשך.
אולי תצליחי להסתכל מהחלון ובמקום לראות עצב תוכלי לראות צהוב.
ים ושמיים תכולים, טיולים בחוף עם הבגדים הקצרצרים שאת תמיד לובשת ושאף אחד לעולם לא יהיה מרוצה מהם.
אמרתי לך, החורף יוכל להיות שונה, תלוי איך תסתכלי עליו. קחי לך רגע לעשות אותו מתוק, קחי לך כמה רגעים והוא יהיה אולי החורף הזה מהסרטים.
תני לי להיות שם לצידך, וביחד נתכנן עולם משלנו. ואם תירצי שלא יהיה בו חורף אני אפילו אסכים,
בתנאי שיהיו בו יסמינים וורדים אדומים, יהיו בו עצים גבוהים, צל, פרפרים וסתיו שמביא גשם ראשון. רק גשם אחד אבקש ממך.
ואת תעברי את הכל, אני יודעת. ואת תגיעי לחופש ואת יודעת שהזמן חולף מהר.
אני רק מקווה שתצליחי ליהנות מכל דקה, גם אם החורף עומד לו בפתח קבלי אותו אלייך בברכה, הכניסי אותו לליבך, אחרי הכל הוא זה שמכין לנו ולך את העולם לקיץ הבא.
רק תישארי מי שאת, שלא יאבדו השיגעונות שלנו ביחד ובייחוד לא שלך, הדברים שמצחיקים, היכולת שלך להיות שם תמיד בשבילי, לתמוך ולהבין, הייחודיות שלך, שרק בגלל כל אלה אני תמיד תמיד אשאר חברה שלך,
רק שלא יאבדו בגלל החורף.
אליסיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
