אין טעם להתאהב בדברים,אם עלייך להיקרע מהם,לא כן?וכה קשה שלא לאהוב דברים, נכון?

האור של הנר מטיל את צילה של הפייה על הקיר הסגלגל גורם לה לחוש אמיתית, היא עומדת ומביטה בי בראש מורם ונותנת בי מבט רציני, היא לא מחייכת.

והלוואי שאני אתחיל לשבת יותר זקוף והלוואי שאני אפסיק למעוד מנעליים שמטיילות לי בחדר, והלוואי שאני אפסיק לאכול שוקולד ושלל שטויות נפלאות ונהדרות שקורצות לי מסביבי.

זה לא טוב, זה כל כך טוב, יושבת כל היום, חוטפת עוד סוכריה מפה וקרמבו משם ונהיית שמנה שמנה שמנה סתם. לחינם.

והכיסא כבר לא נוח, למי שכל היום יושבת, כמה זמן שהיא כבר רוצה לקנות אחד חדש, שיהיה...פחות צר בשבילה. טוב, עכשיו את סתם מגזימה, אומרת הפייה.

יש קטע נפלא ולא מושלם שכתבתי מזמן על דף מתמטיקה, כי זה בעיקר השימוש שאני עושה עם דפים שכאלו, כל כך מקודשים למטרה אחת מסויימת ואני מחללת אותם עם כתביי הקודש שלי.

הוא מתחיל בזה שהירח מציץ ממעל לעננים הנוסעים (והוא באמת חזר להופיע בימים האחרונים, אני עוקבת אחריו.) הם חולפים על פניו ומותירים מסכי ערפל זוהרים.

הירח זורח, ואם תביט היטב תבחין גם בחיוכו, אולי גם בכתמים של ילדה אפורה שגרה עליו.

ואם תהיה ממש קשוב, תוכל לשמוע אותו מספר סיפורים ואגדות, ואני שומעת.

הוא מספר לי שהוא עד לכל המתרחש, שוקע וזורח בלילה כבר מיליוני שנים, הספיק לראות כבר את הכל, ואם תשאלו אותי, יש לו את ניסיון החיים הכי טוב.

הוא מספר לי שהיה חברו של אדם, וצפה בו מתאהב כשהגיעה לעולם חווה. הוא מספר שלמרות הכל לא נטש אותו, ובכל לילה היה יושב מתחת לעץ התפוחים בגן, ממש קרוב לנהר ומספר לו את סיפורי אהבתו אליה, חששותיו ותקוותיו, מתלבט איזה דבר נחמד ורומנטי הוא יוכל לעשות בשבילה. והוא לא ענה לו, אבל ידע שאדם שומע.

הוא מספר שיום אחד ראה את חווה קוטפת את הפרי האסור ולאחר מכן צפה בגירושם מהגן. ולמרות הכל, הוא אומר שהמשיך ללוות את אדם בכל דרך אשר הלך, וכך גם את כל האדם בעולם, עד היום, הוא תמיד נמצא מעל ראשינו, וכשהוא יוצא לחופשה הוא משאיר לנו כוכבים.

הוא מספר, שהוא מצטער על חטאות בני האדם, ולפעמים, הוא מודה, לא רוצה להיות שם בשבילם, ואז הבנתי למה הוא נעלם.

קולו עמוק וצלול, כמו נעימה מתנגנת ברוח והוא אומר, "הם לא מעריכים את אורו של הירח."

אני אומרת לו שזה לא נכון, כי אני כן.

"שיפכי אליי ליבך, שתפי אותי בסודותייך, ואני אשמור אותם בתוכי עד שאתמלא ואתמלא ואהפוך לצהוב ומלא ושוב אלך ושוב אקטן, ואל תכעסי עליי על כך, אני מצטער, אבל כזה אני, הירח."

ואני אוהבת אותך בדיוק כמו שאתה.

"נדלק ירח תן לו לאהוב אותך בלי סוף."