אני יושבת בבית, בחדר שלי, מתחת לפוך עם המחשב :)
אני יודעת שאני צריכה ללמוד לכימיה ולמתמטיקה, אבל אני מנסה לדחות את המועד
בידיעה שהוא בכלל לא רחוק... שאני אהיה חייבת ללמוד בקרוב...
אני מנסה דיאטה מיוחדת עכשיו, משהו שנקרא "דיאטת חייל האוויר הרוסי"
זה סוג של דיאטת כסאח לשבוע,לא אוכלים הרבה ויש תפריט...
בנתיים אני מחזיקה מעמד, אבל זה היום הראשון וגם אותו לא סיימתי :P
נראה, זה אמור להיות קשה...
אני יודעת שזה לא בריא ולא כדאי, אבל אל תתחילו להטיף לי פה דברים.
מכיוון וזה הפוסט הראשון, אני אספר קצת על עצמי.
אני בת 15, כיתה י' בביה"ס מדעי.
אני לומדת במגמת ביוטכנולוגיה.
בהתחלה מאוד רציתי ללכת לביה"ס הזה.
ואז התחלתי לכתוב.
מאז ומתמיד הייתי טובה בכתיבה, אבל תמיד הדחקתי את זה שאני אומאנית.
למה? כי אני שונה מהמשפחה שלי. שני הורים גאונים (אבא מנכ"ל הייטק ואמא במסלול לדוקטורט מואץ למצטיינים באוניברסיטה.)
ושתי אחיות יפיפות, כמו שהן חכמות. שתיהן קטנות ממני, אחת בכיתה ז', ג'ינג'ית עם עיניים ירוקות, ומצטיינת השכבה. ואחת בת שש בסה"כ,
בלונדינית עם עיינים כחולות, מדהימה, וכמובן- מצטיינת בכיתה (איך לא).
והנה אני, ילדה לא מאוד יפה, בלי חבר, בלי חברים שבאמת אכפת להם ממני (יש לי, אבל לא כאלו שאפשר לספר להם הכל),
לומדת בבית ספר מדעי עם ציונים ברצפה בלי היכולת לצאת ממנו.
עיניים בצבע דבש, שיער חום מקורזל.
נוסעת ברכבת כל יום בשביל הבית ספר הזה....
כמה בשש, חוזרת מאוחר.
גרועה במתמטיקה, לא משנה מה יאמרו לי.
לומדת סוף-סוף לשים פס על מה שאנשים אומרים ועושים מסביבי.
יושבת בבית, כותבת בבלוג וכותבת ספר...
מקווה שהשלוש שנים האלו יעברו במהירות, שאני אוכל להשתחרר מהמקום הזה.
נולדתי במקום הלא נכון.
ועכשיו אני לאט לאט זוחלת לשם...
:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
