| |
שעת הש.
לפנק, לפנק. |
 כינוי:
גיל: 45
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
תצילנה האזניים
הדבר שהכי הפחיד אותי היה שלא אתעורר למבחן. זה בסדר לפספס מבחן אם סתם שוכחים, או אם נתקעים על שידור חוזר של פרק בקלאסיקה הטלוויזיונית נוטס לנדינג, אבל להתכונן פיזית ונפשית למבחן ולא להתעורר לא יכולתי להרשות לעצמי.
דא עקה, להגיע למבחן זה אומר לקום בשעה העגלולית שבע לפנות בוקר. על מנת לעשות זאת גייסתי חברה שתעיר אותי, סלולרי מכוון כהלכתו (ומונח רחוק מטווח פגיעת קיר) ושעון הציוצים שגנבתי מוולפי, שבדקה הראשונה מחקה המיית ציפורים ענוגה ובלתי מורגשת לאוזן הבלתי מזוינת, אבל כעבור שתי דקות כבר מעיר אותי רדופה וצורחת כטיפי הרדן הנסה על נפשה כשבעקבותיה להק שחפים זועם.
וזה עבד. לאחר שנרגעתי מהציפורים המרושעות באזניי הכנתי לי כוס קפה, התלבשתי, הגבתי לבמבה ועפתי לאוניברסיטה.
מיותר לציין שזה היה שישי בבוקר, מה שהופך את כל העניין לטראגי הרבה יותר, במיוחד כי התחשק לי ללכת לרקוד עם ר' ביום חמישי.
בחצי השעה הראשונה בהיתי בטופס המבחן בבלבול. ברבע שעה לאחר מכן אכלתי חטיף נרג' ושני וופלים. בשעה שאחרי כתבתי שמונה עמודים מלאים בחומר שזכרתי מהסיכומים (מה שיצא בערך עמוד) ואת הגיגיי היצירתיים שבדרך כלל מספיקים על מנת לקבל שמונים וחמש.
כמה דקות תרגלתי כיווץ של השריר הרחב בטני כדי שהמורה בסטודיו סי תהיה גאה בי ובאחד עשרה הגשתי את הטופס והלכתי לקנות חזיות בקניון רמת א'.
זה ממש באסה שעד שאני מורידה שלוש קילו הם כולם עפים מהציצי, וככה ממידת די שמונים עסיסית וגאה אני סי שבעים וחמש מצומק, עגמומי, נפול ומלא סימני מתיחה כשל בוצואנית מקשישה עם שבעה ילדים משמונה גברים שונים.
אמרתי למוכרת באפרודיטה שאני מחפשת מבצעים, היא אמרה שכל החנות תשעים אחוז הנחה חוץ מטריומף אז כמובן שקניתי טריומף ונפרדתי מכמעט 400 שקלים תמורת אחת שחורה ואחת לבנה, בעלות כתפיות יפות וקאפים עסיסיים ומרופדים כהלכה על מנת להגן לרומם ולפאר את שתי מעלותיי היחידות.
בסופר פארם קניתי פעמיים קרם לחות כי היה מבצע אחד פלוס אחד וקיבלתי תיק איפור עם אודם, צלליות וסומק*.
בערב עשיתי טאז על ערימת עוגיות טחינה מעשה ידיה של קיזי, שכל אחת מהן מכילה 140 קלוריות טבין ותקילין, מה שגרם לשבירת השיא שלי בצריכת הכי הרבה קלוריות בהכי מעט זמן** והייתי עדה למה שנשמע כמקהלה גותית בלועו של הר געש פעיל, אבל התברר כצ'יף, יהב"ה ווולפי רוצחים פינק פלויד, מה ששבר את שיא "הדבר המחריד ביותר שאפשר לשמוע ובא לך בהפתעה"***
יתר השבת הייתה נעימה ועמוסת כל טוב, כשברקע מתנגן קולו של המלאך הקטן באזני "שינקו, יש לך מבחן בראשון בבוקר וגם להגיש עבודה, כדאי להתיישב על זה מתישהו"
אבל דחפתי אותו לחזייה החדשה והמשכתי להתחרדן, לאכול ולבהות עד היום בערב. התכוונתי ללמוד, אבל במצוות פוסי ור' עסקתי בגיוס שבעים ושלושה בלוגרים להצביע לרקדן הנולד אור כחלון שאכן עלה לגמר ובטח עכשיו חוגג וחופן.
זהו, עכשיו אתיישב עם הקלסר מול "אני, רובוט", אמדוד שוב את החזיות החדשות, אבחר בגדים למחר ואכוון לשבע את הרשע הטהור הקר והמת מבפנים הקורא לעצמו שעון מעורר.
נשיקה לחה,
אני, ש.
*המוכרת שיעשעה אותי מפני שהייתה המקבילה הנשית של חיזקי, פנתה אליי בציווי "התגודדי" ובשם התואר "יקירה" (התגודדי יקירה, ראי את השפעתו העורית המייצבת של התחליב האיכותי אך אפשרי פיננסית מבית ג'ייד).
**דקה וארבעים, משקה שוקולד במקס ברנר בהרצליה כשליד משהו עם הרבה שוקולד וטופי.
***שעון הציפורים מהבוקר.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
