לפעמים הייתי רוצה שהעולם היה משתנה לפי מצב הרוח שלי,

כמו רגע כואב יהפוך לרגע גשום,

ורגע קסום יהיה רגע מושלג .

ועם בכי לא ישמעו ציפורי שיר שנדמה שמזלזלות במה שכואב .

שהעצים ינשרו כשאתפרק,

שהים יסער כשאסער גם אני,

שבתים ישקטו כשאחשוב,

שהעולם יכבה, 

כשאתכבה גם אני .

שהחיוך שלי יהיה הסימן של השמש לזרוח,

שהצחוק שלי יצבע את הכל,

שההתרגשות שלי תוריד שלג צחור,

ושהפרח האדום בגינה יפרח כשאחליט .

לפעמים הייתי רוצה שהעולם היה משתנה לפי מצב הרוח שלי,

אבל כמה אנוכי זה ? 

אז בינתיים אסתפק בעולם שלי,

שאין ספק שיכבה,

כשאתכבה גם אני .