ויוי עיני - קטעים מיומנה של יועצת גנטית

שלום לך כבוד סגן השר,

להלן סיפורו של מקצוע. תחילתו של הסיפור בשנת 2007 (המקצוע כמובן ותיק הרבה יותר) אבל סופו עדיין לא נראה באופק.  

ומה היה אותו גפרור שהצית את הלהבה? באותם ימים ביקשו שאמלא מקום לכמה חודשים, שאעזור ואבוא לעבוד כיועצת גנטית באחד מבתי החולים הממשלתיים במרכז הארץ. לפני כן עבדתי במסגרות אחרות, וזו היתה בשבילי פעם ראשונה (וללא ספק מכוננת) שאני נפגשת עם מערכת הבריאות הממשלתית.

הדבר הראשון שהכה בי תדהמה היה יחסה המתנשא של המחלקה למשאבי אנוש בבית החולים. גם אם אני הבעתי נכונות לעזור להם, שהרי מבחינתם נעשתה לי כאן טובה גדולה. אם התשובה לכל שאלה היא קודם כל "לא", כנראה שבית החולים יכול להרשות לעצמו, ואולי יש לו אוסף נסתר של בעלי מקצוע איכותיים העומדים בתור ורק ממתינים שיקראו להם להתייצב ולבוא לעבוד.

הדבר השני שעורר בי תמיהה היה שאיש לא קרא למקצוע שלי בשמו. אני ממש מתנצלת על הקושי שגרמתי לעובדת הזוטרה שטיפלה בי (זו באמת לא אשמתה) אבל אני לא עובדת מעבדה. עוד לפני שמדברים איתי על תנאי השכר, נתחיל עם זה שאני יועצת גנטית. יש דבר כזה. בדיוק את זה למדתי. במוסד מוכר ומוביל בתחום. יש בידי אפילו רשיון מטעם משרד הבריאות, שקיבלתי לאחר הכשרה מתאימה (סטאז'), לעסוק במקצוע פארא-רפואי בריאותי זה, ובדיוק כך המקצוע גם מוגדר במדינות אחרות בעולם. אבל מסתבר שכאן, אצלינו, המקצוע פשוט לא היה קיים. 

אז אני לא יושבת בתוך המעבדה וגם לא לובשת חלוק לבן. המשרד שלי ממוקם מחוץ למעבדה והעבודה היא מול קהל. אני החוליה במערכת הבריאות שתפקידה להעביר מידע עדכני לקהל המטופלים שמגיע למכון הגנטי. אני זו שמעריכה את הסיכונים ונותנת את ההסברים, לפני בדיקות או לאחריהן, לפני הריון או במהלכו, וגם ללא קשר להריון. והמטרה המרכזית היא לתת למטופלים אפשרות לקבל את ההחלטות המתאימות להם ביותר, מבלי לכוון ומבלי לשפוט.

כאן המקום להדגיש (זה באמת קצת מבלבל), שמזה שנים מועסקות יועצות גנטיות בבתי החולים הממשלתיים בארץ, אבל מה שהיה בכל זאת חסר היא ההסדרה של ההעסקה הזו. והחוסר הזה גרר אחריו העסקה של יועצות גנטיות על תקנים לא רלוונטיים, ללא אחידות בתנאי שכר, ללא אפשרויות קידום מתאימות, ללא אפשרות להיבחר לתפקיד במכרז, וכו' וכו'... בקיצור, ברור שהעניין דרש טיפול שורש.

כנראה שים התסכול הזה משנת 2007 היכה גלים, ובאותה שנה נראו גם הניצנים הראשונים של התאגדות היועצות הגנטיות המורשות בארץ. בכנס שנתי שהתקיים בבית חולים שערי צדק נבחרה נציגות שהקימה את "איגוד היועצים והיועצות הגנטיות בישראל", המונה כ-50 יועצות גנטיות בסך הכל, ושם לו למטרה להגביר מודעות למקצוע ולקדם את מעמדו בארץ, להגביר נגישות ליעוצים גנטיים בקהילה, ולהקפיד על סטנדרטים מקצועיים. בד בבד עם כל אלה החל הליך הגדרת המקצוע במערכת הבריאות הממשלתית.

החיפוש אחר האדם המתאים למטרה זו היה אמנם ארוך ומתיש אך בהחלט השתלם. את פנינו קיבלה במקצועיות ובזרועות פתוחות הגב' ורד מדמון-קיויתי, מנהלת תחום תקינה וסיווג משרות במשרד הבריאות. תחת שרביטה, ובתום שנתיים של עבודת צוות סזיפית ומעמיקה, רשמנו הישג נכבד והמקצוע הוגדר לראשונה במערכת הבריאות הממשלתית בישראל (בשנת 2009). חוזר מסודר נשלח לכל מחלקות משאבי אנוש בבתי החולים הממשלתיים בארץ, בו נרשמה הנחיה להסדרת העסקתן של היועצות הגנטיות בבתי החולים, על פי ההגדרה החדשה.

ועכשיו הסיפור שלנו מתפצל לשניים. נתחיל עם החדשות הטובות - לאחר שנתיים נוספות של נחישות עיקשת, התקיים במרכז הרפואי ברזילי המכרז הראשון אי פעם בארץ לתפקיד יועצת גנטית (בשנת 2011). זהו התקן הראשון והיחיד נכון להיום שהוגדר ושקיים במערכת הבריאות הממשלתית למקצוע בארץ. אך יחד עם זאת, החדשות הפחות טובות הן, שבמשך כל הזמן הזה לא בוצעו צעדים לטובת הגדרה של תקנים ממשלתיים נוספים בשום מרכז רפואי אחר.

עבודתה המבורכת של גב' מדמון-קיויתי הביאה לכך שמשבצת מתאימה נפתחה למקצוע, והוא רשום וקיים על הנייר, ועל כך מגיעה לה תודה ענקית. אולם אין בשלב זה כל התקדמות ביישום ההנחיה שהועברה לבתי החולים. יועצות גנטיות הפונות בבקשה להסדיר את מעמדן ולהגדיר תקן למקצוע נתקלות בחומה בצורה. במקרה הטוב הן מקבלות התאמה לתנאי השכר על פי ההסכם שנחתם מול נציבות שירות המדינה (אם כי לא תמיד, וגם אם הצליחו זה אולי טוב מאד, אבל לא מצוין), אך לגבי הגדרת תקנים יעודיים חדשים אין בכלל על מה לדבר.

האם מתקבל על הדעת שרוקח יעבוד על תקן של עובד מעבדה? או שעובד מעבדה יעבוד על תקן של פסיכולוג? מדוע שיועצת גנטית תשב על תקן לא לה, בפרט אם ההגדרה למקצוע שלה קיימת? האם מתקבל על הדעת, שכל המחשבה המרובה ואין ספור שעות העבודה שהושקעו בהגדרה החדשה הזו, בוצעו שלא בשביל להשתמש בה בסופו של דבר? 

במידה והסיבות לכך פוליטיות, אולי אתה, כבוד סגן שר הבריאות, יכול לעזור?...