לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ויוי עיני - קטעים מיומנה של יועצת גנטית


שמי ויוי עיני ואני יועצת גנטית. בבלוג שלי תמצאו סיפורים מהחיים - כולם בהשראת מקרים אמיתיים אך נכתבים בשינוי הפרטים המזהים. שימו לב שגנטיקה הוא תחום מתפתח מאד לכן יתכן שפוסטים ישנים לא תמיד מעודכנים. ניתן לפנות אלי בכל שאלה. קריאה מהנה!

Avatarכינוי:  ויוי עיני - יועצת גנטית

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מחט בערימה של שחת (או חג לאילנות)


לקראת יום המחלות הנדירות שיחול בתאריך 29/2/16  


 

מחלות נדירות - סיפור רביעי בסדרה

ט"ו בשבט הגיע. תמונות על רקע תכלת מחייכות אלי דרך הפייסבוק. כל החברים שלי, הורים גאים, משתפים תמונות נפלאות של ילדים קטנים ובריאים נוטעים שתילים. אני לוחצת לייק, משכנעת את עצמי שוב שתינוקות שונים מתפתחים בקצב שונה, וסוגרת את המחשב. 

את ההישגים שלנו תמיד חגגנו מאחורי דלת סגורה. 

בגיל שנה וחצי, לראשונה, אילן הצליח להתיישב בעצמו. בגיל שנתיים וחודשיים הוא התחיל לזחול, בגיל שלוש הוא אמר את המילה הראשונה, ובגיל שלוש שנים ותשעה חודשים (וארבעה ימים, אבל מי סופר?) הוא התחיל ללכת.

בין לבין אילן גם עבר אין ספור בדיקות מכל מיני סוגים ואפילו הספיק להגיע לחדר מיון בסכנת חיים ולקבל (פעמיים!) אבחנה לא נכונה. אחרי כל בדיקות הדם הללו המחט שדקרה את אילן הפכה הלכה למעשה לאותה המחט שבערימת השחת כי לא מצאו אצלו כלום. 






הכרומוזומים – אלה המזוודות שבתוכן ארוזים כל הגנים של אילן – תקינים, גם במבנה וגם בכמות. שום חוסר איזון כרומוזומאלי מזערי, תת מיקרוסקופי, לא נמצא גם בבדיקת השבב הגנטי (הצ'יפ הגנטי). גם כל הבדיקות הגנטיות של לפני ההריון, אלה שביצעתי מול האחות בקופת החולים, נמצאו תקינות. 

אילן נולד בט"ו בשבט, וכבר עם נשימתו הראשונה היה קול קטן שזעק בתוכי, אולי הרגיש שמשהו לא בסדר, כי רציתי שהוא מיד יכנס בחזרה פנימה. כנראה שבתת מודע הבנתי שאני עדיין לא מוכנה לכל האתגרים שהילד הזה הולך להציב בפני. הוא נולד בזמן ונראה מצוין. ההנקה הראשונה עברה בשלום אבל בהנקה השניה הוא נעשה כחול ואת יומו הראשון סיים בטיפול נמרץ. לאף אחד עד היום לא סיפרתי, אבל כשמצבו התייצב ושוחררנו הביתה, הבטן התהפכה לי מרוב פחד ודאגה. 

כשאילן היה בן 4 חשבנו על הריון נוסף. ביעוץ הגנטי הוסבר לנו שכל עוד לא יודעים מה יש לו בדיוק, אי אפשר להבטיח לנו שזה לא יקרה שוב, אין אפשרות להציע לנו בדיקה מתאימה בהריון, ומכיוון שיתכנו מנגנוני תורשה שונים גם קשה לנבא מה סיכון ההישנות. אז החלטנו לחכות. 

ברגעים השקטים שלי עם עצמי, הייתי תוהה איך זה מרגיש "לדעת". איך מרגיש היה לקרוא למחלה של אילן בשם. אם רק היה שם לכל הדברים האלה שמתרחשים בגוף שלו הייתי יכולה לשבת בלילות ולגלוש באינטרנט, ללמוד ואולי גם לדעת מה מצפה לו. למרות שהיו ימים שבאמת לא הייתי בטוחה מה מפחיד אותי יותר - לקבל שם למחלה של אילן או לחיות חיים שלמים מבלי לדעת לעולם מה יש לו - בכל שנה, לכבוד יום ההולדת שלו, ביקשתי בשביל אילן רק מתנה אחת: שיקבל אבחנה. 

תעלומת האבחנה של אילן היא תופעה מוכרת בתחום המחלות הנדירות, משפחות רבות מתרוצצות ממקום למקום, מבקשות אבחנה לילדיהן בתהליך מתיש ומתסכל שעלול לקחת שנים. 

אבל בוקר אחד, כחודשיים לפני יום הולדתו התשיעי, ביקרנו במרפאה הגנטית ושמענו על בדיקת ריצוף אקסום*. 

****************
קריאת סדר ההופעה של אבני הבניין המרכיבות את ה-DNA בגן מסוים נקראת ריצוף. להבדיל מבדיקת רצף לגן בודד בחשד למחלה מסויימת, או להבדיל מבדיקת רצף לקבוצה של גנים הקשורים לנושא ספציפי (כמו למשל חירשות או סוגים שונים של מחלת סרטן), בדיקת אקסום מאפשרת קריאת רצף של כל האזורים המקודדים לחלבונים בכל הגנים כולם. אולי קצת מפתיע, אבל ריצוף אקסום מכסה בסופו של דבר רק כ-1% מכלל החומר התורשתי. 

חלילה אינני אומרת ששאר ה-DNA לא חשוב, אבל מרבית השינויים הגנטיים הגורמים למחלות נמצאים דווקא באקסום. הבדיקה איננה בסל הבריאות, עלותה יחסית גבוהה, וחשוב להבין שהיא יכולה לאתר ממצאים חד משמעיים רק בכ - 30% מהמקרים (מסיבות שונות - לא כל מחלה היא גנטית, ישנן מחלות גנטיות עם מנגנוני תורשה נדירים אשר לא ניתנות לזיהוי בבדיקת אקסום, ועוד).
****************

ט"ו בשבט שוב הגיע. פעימות הלב שלי מתחזקות, אילן חוגג יום הולדת 9, והגענו לקבל את תוצאות הבדיקה. הילד היפה והשמח שלנו, שלמרות כל המכשולים והאתגרים שהחיים מציבים לו נשאר תמיד אופטימי, קיבל אבחנה. חג לאילנות. 

בבדיקה של אילן נמצאה שגיאה (=מוטציה) בגן מסויים, הגורמת לקידוד לא נכון של רצף אבני הבניין בגן זה, וכתוצאה מכך לתוצר (=חלבון) לא תקין. הפגם בגן מסביר את מכלול הבעיות שיש לאילן, ובנוסף, אותו הפגם לא נמצא אצלי וגם לא אצל אבא של אילן, מכאן שמדובר בתקלה מקרית ולא מורשת, אירוע חדש שהתרחש בזרע או בביצית שהובילו להריון של אילן, ולכן הסיכון שיוולד לנו ילד נוסף עם אותה בעיה הוא קטן מאד. 

זה לא שהאבחנה של אילן שינתה בין לילה את מצבו, בוודאי שלא בטווח הקרוב, אבל בשבילי, לקבל את השם לבעיה שלו באותו רגע אמר הכל, גם אם זה בעצם עדיין לא אמר לי יותר מדי. 

את התובנות שלי אספתי אחת לאחת, ואני עדיין אוספת ומניחה אותן בערימה מסודרת. כך למשל האבחנה הצליחה לסלק את הרעל הנילווה לרגשות האשמה שהיו לי. לא היה שום דבר שעשיתי לא בסדר בזמן ההריון. האבחנה הצליחה גם להבהיר לי שהגוף של אילן בעצם עושה בדיוק מה שהוא אמור לעשות ומה שהוא יכול לעשות בהינתן הקוד הגנטי האישי שלו. וישנה התובנה המשמחת מכל, האבחנה מאפשרת לנו לתכנן הריון נוסף. 

מסתבר שכשמוצאים את המחט ערימת השחת נראית נפלא.

האבחנה של אילן גם סללה בפנינו את הדרך למשפחות נוספות עם מחלה דומה. אמנם אנחנו מעטים אבל אנחנו כבר לא לבד, והקהילה הקטנה שלנו נותנת לנו תחושה נורמלית. לפני שבוע פתחנו קבוצה בפייסבוק, כדי שנוכל גם אנחנו להעלות תמונות של ילדים יפים על רקע תכלת, ואפילו כבר דיברנו על מפגש קבוצתי בקרוב. אני מקווה שעד אז כבר תהיה לי בטן קטנה.

                                              __________________________________

* הטכנולוגיה החדישה של בדיקת אקסום, הנקראת גם "הדור החדש" של בדיקות הריצוף, חושפת כמות גדולה מאד של מידע, עלולה להציף ממצאים שלא בהכרח ביקשנו לדעת, וגם כאלה שטרם ברורה משמעותם. תהליך פרשנות הבדיקה גם הוא מסובך ומורכב, לפיכך נדרש יעוץ גנטי מסודר גם לפני ביצועה וגם לאחר קבלת התוצאות, כולל חתימה על טופס הסכמה.  


 



הצטרפו לעמוד הפייסבוק של הבלוג שלי: https://www.facebook.com/geneticounselor/


נכתב על ידי ויוי עיני - יועצת גנטית , 24/1/2016 22:15   בקטגוריות מחלות נדירות, יום המחלות הנדירות הבינלאומי, בדיקת אקסום, יעוץ גנטי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"אנחנו בני דודים ולכן אנחנו צריכים לבדוק הכל..."


והפעם, זוג צעיר ונחמד ביותר שהגיע אלי לייעוץ גנטי לפני נישואים, הם בני דודים וארץ מוצאם אתיופיה.


הם פותחים בכך שהמשפחה מאד מודאגת. ההורים, גם שלה וגם שלו, אינם מאושרים מהקשר הזה. "אצלנו אומרים 'זימדנה', והכוונה שלא נהוג בקהילה שלנו שבני דודים מתחתנים". הם מסבירים לי שהמונח 'זמד' מתייחס לאיסור הנישואין בין קרובי משפחה, עד לטווח ביטחון של (לפחות!) שבעה דורות לאחור. "אנחנו בני דודים ולכן אנחנו צריכים לבדוק הכל! ולא משנה כמה זה הולך לעלות לנו"... 


יש לשניהם בדיוק את אותו החיוך. אני מדמיינת את הגנים המשותפים שבוודאי יש בו, בחיוך המקסים הזה, ואיך שעברו במשפחה והגיעו עד אליהם, מאותו סבא רבא משותף. על פי עץ המשפחה שציירתי, קרבת הדם היא מצד האימהות, הן בנות דודות ראשונות. כלומר בני הזוג עצמם בני דודים שניים. המשפחה המורחבת גדולה יחסית, ולא ידועים מקרים של פיגור שכלי, מחלה קשה, מומים מולדים, עיוורון, חירשות או ריבוי הפלות מוקדמות, ואין עוד זוגות שנישאו בתוך המשפחה. כולם בריאים ועם ילדים בריאים.


נתחיל עם קרבת הדם, אחר כך נגיע לנקודה של "לבדוק הכל" (ואם בכלל קיים כזה דבר).


כעקרון, כל החומר התורשתי שלנו מגיע במינון כפול. מכל גן אנו מקבלים עותק אחד מהאב ועותק נוסף מהאם. ישנם עשרות אלפי גנים בסך הכל, כל גן ותפקידו בגוף, ומתוכם הגנים העוברים בתורשה רציסיבית הם הרלוונטיים לעניין קרבת הדם (אגב, לא כל הגנים גורמים למחלות, ראה ערך הגן לצבע עיניים או הגן לשיער מתולתל, ויתכנו גם גנים שקרבת הדם עשויה תאורטית אפילו לשפר את ביצועם...).


מחלה רציסיבית באה לידי ביטוי כאשר שני העותקים של הגן אינם תקינים, כלומר ישנה מוטציה בכל אחד מהם. אדם עם מוטציה בעותק אחד בלבד של הגן, נקרא נשא, והוא בריא. כדאי לדעת שכל אדם בריא המסתובב בינינו נושא מספר עותקים לא תקינים של גנים רציסיבים (מבלי לדעת איזה בדיוק) והעותק התקין של הגן הוא כל הנדרש לבריאות תקינה. סוג של רזרבה. מעין מנגנון הישרדות שכזה.


ומה הסיכויים שבדיוק אותו עותק של גן, רציסיבי ולא תקין, ימצא אצל זוג שאינם קרובי משפחה? או זוג שהוריו אפילו הגיעו משתי ארצות רחוקות זו מזו על הגלובוס? התשובה היא - מאד מאד קטן. כעקרון, ככל שהריחוק עולה, הערבוב עושה לגנטיקה שלנו רק טוב. שנאמר, ככל שירבו המרכיבים השונים בצלחת כך המנה יוצאת יותר משובחת...


לעומת זאת, עבור בני זוג שהנם בני דודים (ללא מקרים נוספים של נישואי קרובים וכל עוד לא ידועה מחלה רציסיבית ספציפית במשפחה), קיים סיכון מעט מוגבר ששניהם יהיו נשאים לאותו עותק בדיוק של גן רציסיבי לא תקין, שאולי עובר במשפחה מדור לדור. ועותק כזה, אם במקרה קיים אצל שני בני הזוג, עלול גם לעבור הלאה לצאצאים ולהגביר סיכון לילד חולה. 


נעבור לדבר קצת במספרים. נהוג להעריך שלכל זוג באוכלוסיה הכללית קיים סיכון של כ– 2-3% ללדת ילד עם בעיה כלשהי, אותה לא ניתן היה בהכרח לזהות לפני הלידה. הסיכויים ללידת ילד עם מחלה רציסיבית עבור בני זוג שהנם בני דודים ראשונים מוערך בכ- 2-3% מעל סיכון הרקע הזה. כלומר הסיכון המצטבר מגיע ל- 4-6% בלבד, מה שאומר שקיימים עדיין 94-96% סיכויים לילד בריא (!) ואין עוררין על כך שרוב התינוקות נולדים בריאים. כן, גם לזוג כזה.


ובמקרה שלנו, הסיכון לבני הזוג עם החיוך צחור השיניים אפילו נמוך מזה, שכן מדובר בקרבת דם רחוקה יותר. נהוג להעריך את התוספת לסיכון הרקע עבור בני דודים שניים בפחות מאחוז אחד בלבד.     


בני הזוג מראים לי תוצאות של בדיקות סקר גנטיות שביצעו, בדיקות ספורות בלבד המתאימות למוצאם, ונמצאו תקינות. החדשות הטובות הן שנכון להיום לא ידועות מחלות השכיחות דווקא לבני המוצא האתיופי. אבל החדשות הלא טובות הן שבגלל זה אין בדיקות נוספות להציע להם (והרי הם רוצים "לבדוק הכל"...).


"אמרנו שלא משנה כמה זה הולך לעלות לנו!.." כעקרון ברור שאפשר לבדוק הרבה מאד דברים. עוד ועוד בדיקות צצות חדשות לבקרים, ובכדי שלא נלך לאיבוד במבוך האפשרויות ונשקע בהוצאות לא מבוטלות חשוב לקבל הכוונה והסבר גם לפני ביצוע הבדיקה וגם לאחר קבלת התוצאות. צריך להבין שהבדיקות המוצעות היום לא בהכרח רלוונטיות לכל אדם ולכל מוצא, ובנוסף יש לקחת בחשבון שלעיתים הסיכוי לקבל מידע רלוונטי הוא מדי קטן בשביל להצדיק את ההשקעה. 


"ומה עם בדיקה רחבה יותר של הרבה מחלות רציסיבות? האפשרות כעקרון קיימת, אבל לא בהכרח מתאימה להם, שכן גם בפאנל הזה אין מידע רב לגבי שינויים גנטיים ספציפיים המאפיינים את האוכלוסייה האתיופית.


"ומה עם בדיקת מי שפיר בהריון?"... כעקרון, בדומה לכל אישה אחרת הנמצאת בהריון, גם הם יכולים לבצע את הבדיקה הזו, אבל אין היא רלוונטית לנושא קרבת הדם. בבדיקת מי שפיר סטנדרטית בודקים את הכרומוזומים (המזוודות שבתוכן ארוזים כל הגנים) ולא את הגנים עצמם. לא רציסיבים ולא בכלל.


"ומה עם הצ'יפ הגנטי המפורסם?"... גם האפשרות לבצע את הבדיקה הזו, בדומה לבדיקת מי שפיר, פתוחה בפניהם בדיוק כמו לכל זוג אחר. הצ'יפ אמנם רגיש מאד, אך בודק בעיות מזעריות בכרומוזומים בלבד, ואינו מגיע לרזולוציה מולקולרית של גנים בודדים.


"ומה לגבי בדיקה של כל הגנים כולם?"... גם טכנולוגיה זו כעקרון כבר קיימת ונקראת אקסום. בבדיקה זו מרצפים את כל האיזורים המקודדים לחלבונים בחומר התורשתי שלנו. מעבר למחירה הגבוה, קיימת מורכבות בפיענוח התוצאות של בדיקה כזו, לפיכך מומלץ לקבל הסבר מפורט לפני שמחליטים לבצעה, שכן מדובר בכמות גדולה מאד של מידע והיא עלולה להציף את המערכת בממצאים שלא בהכרח ביקשנו לדעת או בכאלה שטרם ברורה משמעותם. 

 

תמו השאלות, שתיקה קצרה, והבחור אומר לזוגתו "אז זה קצת כמו להגיד שמסוכן לקפוץ לבריכה מבלי שיודעים לשחות, לא?"...


ואז הוא פונה אלי - "את מבינה מה קרה פה? בדרך לכאן הוצאתי מזומן! חשבתי שנעשה היום עוד הרבה בדיקות", לדבריו כך נאמר לו בקופת חולים. אבל הארנק שלו נשאר סגור. "אני אומר מה שיהיה יהיה" הוא מביט על זוגתו ומחייך חיוך גדול "ואמא תצטרך פשוט לקבל את זה, נכון?"    

 

נכתב על ידי ויוי עיני - יועצת גנטית , 16/4/2012 10:58   בקטגוריות בדיקה גנטית, בדיקות סקר גנטיות, גנטיקה, הריון, יועצת גנטית, יעוץ גנטי, מי שפיר, משפחה, צ'יפ גנטי, תורשה רציסיבית, קרבת דם, בדיקת אקסום, שבב גנטי  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



35,259
הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לויוי עיני - יועצת גנטית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ויוי עיני - יועצת גנטית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)