וואו אוקיי. תנו לי שניה לנשום ולהירגע .
אז כן,פתחתי בלוג אחרי התלבטות רבה אם כדאי לי לחשוף את הדברים האישיים , האינטימים והפרטיים שלי בפני הציבור.
די מלחיץ . אבל האמת ? לא ממש אכפת לי . אני יפרוק מה שיש לי לפרוק . אתם לא חייבים להסכים , אתם לא חייבים לא להסכים , ואתם גם לא חייבים לקרוא.
כעיקרון , בהתחלה חשבתי שזה רעיון כל כך מטומטם. קראתי הרבה בלוגים בישראבלוג , וכל אחד מהם יותר מטומטם מהאחר.
סליחה על החוסר נימוס כן ? אני חושבת שהמון אנשים כאן בכלל לא מבינים מה הם מפסידים בחיים הנהדרים שלהם ורק שוקעים בדכאונות מבוזבזים .
ברור שקשה להשתלט על זה , אבל אני בטוחה שהם לא הכי מנסים.
בכל מקרה , אני מקווה שאני אצליח להיפתח וכן לרשום מה עובר עליי.
ושלא תבינו לא נכון , אני מאושרת. באמת . בדרך מוזרה והזויה שבה החיים שלי מתנהלים - אני כן מאושרת.
אבל , החיים עוד לפנינו , הזמן עוד זורם וברור וברור שחיים של ילדה בת 15 בגיל ההתבגרות לא יכולים להיות כל כך קלים.
טוב , בשביל פוסט ראשון אני חושבת שנהייתי קצת חוצפנית . אז תנו לי להתחיל מהתחלה ?
תמר || 15|| הדרום || צלמת בזמן חופשי , מציירת בסטודיו , מנגנת על גיטרה 6 וחצי שנים, כותבת לפעמים וחיית מסיבות :)
מקווה שיהיה לי בהצלחה , XOXO
בבלוג זה
בכל הבלוגים
