אז אני רוצה לדבר על זוגיות
לאחרונה אני מפזרת הצהרות שאני לא מחפשת זוגיות וכולם מרימים את הגבה שלהם עלי
כמו כולם אני רוצה אהבה, אבל אני מסתכלת מסביבי על הזוגות ששרדו את הזוגיות ומחפשת את האהבה שלהם
וכן חלקם אוהבים ולא מעט מהם חברים טובים והם אפילו משתדלים להבין אחד את השנייה
אבל אני מסתכלת עליהם ואני יודעת בוודאות שלא בא לי כזאת זוגיות
לא בא לי זוגיות מתוסכלת של מי בא מתי הביתה
של מי מקלח את הילדים
של מי עבד יותר קשה ומי עייף יותר
לא בא לי שיחות עייפות על מי עשה מה ועל ועד הבית
לא בא לי להירדם מול הטלוויזיה ביחד או לבד
לא בא לי טרנינג מרופט ונעלי קיפי
לא בא לי נדנודים על ניקיון ומשקל
לא בא שיגרה
אני יודעת זה נשמע תמים, כי כל דבר, מופלא ככל שיהיה הופך לשיגרה
אז אני לא רוצה כזה. אני לא רוצה זוגיות כזאת
בא לי להתגעגע לריח ולמגע
בא לי שיחות נפש מדהימות
בא לי סקס קולני
בא לי לפעמים להירדם ביחד ולפעמים לבד
בא לי הודעות סמס נועזות, מפלרטטות, חושקות, מתגעגעות
בא לי קצת חוסר יציבות ביציבות
בא לי אג'נדה חברתית
בא לי להשתכר ולעשות סמים
בא לי אהבה גדולה עם זיקוקים ופרפרים בבטן
ויותר מהכל בא לי שככה זה ישאר
אני לא יודעת אם זה אפשרי, אולי זה לא אולי באמת כל דבר מופלא הופך לשיגרה
ויש בי משהו שמבין שאולי לעולם אני לא אקבל את מה שאני רוצה, אולי לעולם לא יהיה לי את כל אלו
אבל בשלב הזה בחיי לא בא לי להתפשר על כל אלו