זה רק אני החולשות שלי והרגעים שרציתי לזכות

יש לי פחד לחשוף חיוך אמיתי לבן אדם זר.
יש לי פחד לצחוק מהלב עם בן אדם ככה סתם.
אני כאילו לא רוצה שידעו שאני שמחה.
זה לא אמור להיות ההפך?
משהו באנשים,משהו באווירה. הכול כולכך מזויף. אז למה לנסות להכניס יד בריאה למיטה חולה?
עדיף לשים כפפה עבה . אני לא בטוחה שאני רוצה שזה יעבור. זה נוח. 

_היום דיברתי עם אדם שאיבדתי מזמן,למען האמת כבר יותר משנה _
_עדיין מקסים עדיין רחוק וככה עדיף. אבל אני שמחה שלא השתנה_ 
_____________