בית חרושת לקטעים מטרידים

כאב מפלח בגופי שוב ושוב ושוב. הוא נושף בעורפי באכזריות, מעודד אותי לקפוץ.

 עוצמת את עיניי. נושמת עמוקות. שומעת כרגיל את הצרחות. 

הכאב כה גדול, כובל בשלשלאות כבדות, מונע ממני להמשיך הלאה.

אני מסרבת. מסרבת לזוז. מסרבת להמשיך. מסרבת לשחרר. מסרבת לצאת ממיטתי. לא מחכה לי שם כלום. כלום.

החושך מקל עליי, ממלא אותי בכלום, מושך אותי לבאר בלי סוף. אבל הוא לא משתיק את הצרחות.

לבי פועם בכבדות. מייחל לכך שכל פעימה תהיה האחרונה. 

אנ על גג העולם ואני לא מפסיקה לצרוח.

מה אני עושה?