רגע, מה?

חשק לכתוב זה טוב והכל, לא כשיש מבחן ענק בהיסטוריה מחר.

ללמוד שעתיים נטו ובכל זאת להרגיש מוכנה, הגיוני? סעמק.

הדבר הטוב בהיסטוריה הוא שצריך לחפור. אני טובה בזה.

וואו, היום היה...יום.

כרגע אני מתגעגעת.

אני לא אפרט למה, אבל...כן נו.

זה מצחיק, אני חושבת על עצמי קוראת את הפוסטים האלה בעוד 3, 4 שנים, וחושבת שאני בטח אחשוב שאני ממש ממש מטומטמת כרגע. כאילו, חיים בלי בעיות. אז למקרה הזה, אני רוצה להגיד לעצמי בעוד כמה שנים: תיזכרי כמה כל זה היה אמיתי. הפרדה, כל מה שהיה לפניה ואחריה, והחיים בכללי. כן, מבחן בהיסטוריה נראה לי ממש חשוב עכשיו.

אוקיי.

היום פגשתי את החבר שלי לשעבר. כאילו האקס. בערך. כאילו, ההוא-שהייתי-איתו-בכיתה-ו'- ועוד-יום-בכיתה-ח'.

אני לא יודעת אם הוא קורא פה או לא, אבל הוא לא אמר לי על זה שומדבר ולא שאלתי וסבבה וזה.

היה ממש נחמד. ישבנו ודיברנו שעה. הוא לא השתנה כמעט מהפעם האחרונה שדיברתי איתו.

חיבה מסוימת לחרבות וג'ודו וכל זה

חיבה מסוימת לאלימות

אפשר לדבר איתו, כרגיל.

חיבה מסוימת ל..השוויץ? לא יודעת איך לקרוא לזה. אבל פעם זה היה הרבה יותר ועכשיו הרגשתי את זה קצת פחות.

בקייצור, נחמד.

שוב, אם אתה קורא פה זה לא הולך להיות נעים אבל זה הבלוג שלי ומה-לעשות.

היה רגע שעמדתי לקרוא לו "דן".

פאקינג שיט.

אעאעאע.

דיברתי עם ידיד שלי. שיחה ממש ארוכה וטובה. התחבקנו חיבוק ממש ארוך, ואז עברה מכונית והיא צפרה. פעם שנייה שזה קורה לי.><"

"אנחנו צריכים להיפגש מתישהו" (מממ זה היה מישהו אחר שעוד לא הזכרתי בפוסט הזה)

"כן, למה לא"

חחחחח בטח. אין מצב.

איזה ביץ', אוף זה לא מתאים לי.

להרגיש רצויה זה נחמד. אני לא יודעת למה דווקא אני, כאילו, יש מלא בנות שהיו מתות להתחלף איתי.

אני לא הכי יפה

בטח שלא הכי רזה

חכמה

חייבים להודות בזה- ציצים.

אבל באמת שעד דן הרגשתי כאילו אף אחד לא ישים לב אליי בחיים. ובגלל זה דן גרם לי להרגיש כ"כ טוב.

אני חושבת יותר מידי. אני לא רוצה לחשוב יותר מידי. המסקנה:

אהמאהמ:

הלאומיות היא תופעה שהחלה במאה ה- 19. לאומיות הכוונה היא לקבוצה אתנית בעלת מאפיינים משותפים כמו שפה, תרבות, היסטוריה וכו', אשר שואפת לטריטוריה ושלטון משלה (עצמאות)....

היסטוריה בראבק!

עוד 16 ימים לברייקדאון טוטלי. אני חושבת שכבר נגמרות לי המילים בנושא וששכחתי עוד ועוד ועוד...עד שאבא שלי הוא זיכרון רחוק, לוט בערפל.

and life goes on...

till next time,

y.