רגע, מה?

אז חזרתי מהמצעד לפני כמה זמן (והיה אדירר ונהנתי ממש)

גילוי: אני סטרייטית. כאילו, בערך. כאילו, אם תהיה לי את ההזדמנות להיות עם בת או אם אני אתהב בבת אז אני אהיה איתה. לא פוסלת כלום.

אבל בתכלס, בנים זה מה שאני הכי נמשכת אליו.

טוב אז.. שנה שעברה הלכתי למצעד כי היה לי ידיד הומו טוב באותה תקופה והלכנו אנחנו ועוד כמה ביחד. אנחנו כבר לא כל כך בקשר. ובכל מקרה הייתי הולכת בשביל לתמוך באנשים המדהימים האלה שכל כך שונים אחד מהשני, זה מדהים כמה שוני יש שם. במצעד, למרות שחם ומסריח יש מין אווירת חופש כזאת, שמשתלבת עם המוזיקה וגורמת לך לרקוד.

והשנה..

טוב, אז שני אנשים אהובים שאני מכירה כבר מלאאא זמן יצאו בפניי מהארון.

וכשקשה לאחד מהם והוא היה צריך חיבוק, הוא בא אליי.

והשני- זה בא לי די בהפתעה היום. הוא מתמודד עם זה עם מלאא הומור ופתאום הוא נהיה גס ומצחיק ופשוט נסיך. ושובר לבבות. אוהו, כמה בנות דלוקות עליו... באסה להן.

אז הקשר שלי לקהילה..טוב, יש קשר.

ואני הכי אוהבת וגאה ותומכת בהם בעולם!

וחוץ מזה, מצעד זה אחד הדברים היותר כיפיים שיש. הלכתי עם חברה טובה שלי ונראנו כמו זוג><"

אז... זהו.

כואבות לי הרגליים וחזרתי מרוצה מתמיד.