היי, 

בשבוע האחרון אני בנאדם מאוד מתוח, כאילו הגוף שלי שכח לחלוטין כמה רגוע הוא היה רק לפני פחות מחודש כשעוד הייתי בהודו. 

אני מסתגלת לאט לאט לסדר יום החדש שלי. אתמול היה לי שיעור ראשון במכינה וכבר קיבלתי שיעורי בית. לעזאזל, אם זה החלק הקל אז אני לא רוצה לדמיין מה צפוי לי להמשך. ישבתי כמה שעות על הש.ב שלי היום ונותרו לי עוד דברים לעשות... 

בבית יש מתיחות גם, אמא שלי עוברת ניתוח לקראת סוף השבוע המתקרב ויש לה ולאבי המון סידורים לעשות עד מועד הניתוח, ובאופן כללי שניהם לחוצים לגבי הניתוח הזה מה שמעכיר את האוירה נכון להיום. וגם אני ואחי לחוצים כי אנחנו יודעים שנצטרך להיות יותר בבית מהרגיל ולעזור בכל אחת מעבודות הבית לפחות חודש-חודשיים אחרי הניתוח. 

2 חברות טובות שלי עוזבות אותי עוד מעט - האחת עוזבת ללימודים בחו"ל, והשניה נוסעת לטיול אחרי הצבא לתקופה ארוכה. מבאס. אלו שתיים מהחברות הכי קרובות אליי ואני כבר יכולה להרגיש כמה בודדה אני ארגיש אחרי שהן יעזבו. 

העניינים עם החבר לא טובים בכלל. מאז שדיברתי איתו והורדתי מהלב את מה שהפריע לי, היו כל מיני שינויים, אולי כי הפכתי לאדם מתוח יותר, ואולי גם הוא, אבל זה לא אותו הדבר מאז. והיום הוא שאל אותי אם חיטטתי לו בפלאפון (שזה אבסורד כי הוא מרגיש בנוח לגמרי לקחת לי את הנייד ולקרוא הודעות ששלחו לי חברים) ואמר שהוא רוצה לדבר איתי על משהו. מחשיד. 

אז אני מתוחה. 

ג'יין.