כל כך נמאס לי לקרוע את עצמי בעבודה! 

אני עובדת כל יום בשבוע, לפחות 6 שעות אם לא יותר, בסופי שבוע משתדלת גם לעבוד לפחות 3-4 שעות ביום. אני באמת עושה כמעט הכל (עדיין לא ירדתי לזנות) כדי שיהיה לי מספיק כסף בשביל הטיול, ודיי נשבר לי הזין מזה. הטיול עצמו יוצא זול יחסית, אבל כל הסידורים מסביב יקרים מאוד! ביטוח, וויזה, וציוד לתרמילאות וביגוד ותרופות ורופאים.... היום הלכתי לעשות סידורים ויצא שהוצאתי איזה 250 ש"ח- רק על דברים הכרחיים! קניתי סנדלי שורש (חלק דיי גדול שילמתי באמצעות תלושים שקיבלתי מתנה מהעבודה, השאר- מכסםי האישי), דיאודורנט, גלולות מצלמת אינטרנט זולה ו2 קרטוני חלב - יצא הרבה כסף בשביל כלום. אני לא יכולה לדמיין כמה כסף ייזרק לי על שאר הדברים ההכרחיים בשביל הטיול- התרמיל, הנעליים, הביגוד, התרופות וכו'.... למה הכל חייב להיות כל כך יקר בארץ?!

כל חודש אפריל טחנתי את התחת ואני מאוד מקווה שזה ישתלם לי- אני מצפה לפחות ל5500 ש"ח החודש אם לא יותר. עבדתי במיליון עבודות במקביל. 

נשאר רק עוד חודש כזה - רק עוד חודש - ואז אני אהיה חופשיה ללפחות חודש וחצי. 

השבוע יהיה לי שבוע יחסית רגוע, לאורך כל השבוע אני עובדת רק במוקד, כולל יום שישי, כך שאין לי הרבה נסיעות ותיזוזים ממקום עבודה אחד לאחר, חוץ מאתמול שעשיתי עוד 6.5 שעות בגלידריה ויש לי עוד משמרת שם גם ביום שבת. לפחות זה. נאגור כוחות ואני אתחיל את השבוע הבא עם מקסימום כוחות. איי-מן. 

ג'יין. 

מעולם לא נמניתי עם ה"שמנות" באמת, ותמיד הייתי במשקל נמוך עד סביר ביחס לגבוה שלי. 

אבל בתקופה האחרונה אני אוכלת הרבה מאוד שטויות, העליתי כמה קילו. מעבר לזה - אני לא בכושר בעליל, כך שגם אם המשקל שלי כרגע נראה נמוך, הוא לא יושב טוב, אין לי שרירים ואני לא חטובה בשיט. איכ. 

לפעמים כשאני אוכלת הרבה ואז מתלוננת להורים שלי, הם מנסים לגרום לי להרגיש יותר טוב, ואומרים לי "כנראה הגוף שלך היה צריך את האוכל הזה". 

אבל, אני בטוחה שהגוף שלי יכול היה להסתדר בסדר גמור גם בלי הכמעט-חצי-קילו גלידה והעוגיות שאכלתי אתמול, והפתות והחטיפים והאלכוהול שאכלתי ביום לפני כן, והארוחת לילה שכללה איזה 2.5 קערות פסטה ופרוסות עם שוקולד ביום לפניו...

אני לא יודעת מה יש לי אבל עד שהבטן שלי מלאה עד אפס מקום אני לא מרגישה שבעה - וזה משגע אותי!

עשיתי אתמול החלטה - אני מפסיקה לאכול שוקולדים, מתוקים, חטיפים, כל מה ששמנוני על יתר המידה, ומתחילה לאכול יותר חלבונים ירקות ופירות. זה בשביל הבריאות שלי. מעבר לכך אני אחזור לעשות הליכות, כשיש לי זמן וכשאני לא עובדת ב-2 מקומות באותו היום. נהניתי מההליכות פעם, והפסקתי מעצלנות נטו - וחבל. 

היום אני עובדת ברציפות מ9 בבוקר ועד 23:30 בלילה, עם הפסקה של כחצי שעה באמצע. אינטנסיבי, אני יודעת, אבל חשוב לי לנצל כמה שיותר את הזמן הפנוי שלי לצורך עבודה- שיהיה לי מספיק כסף לקראת הטיול! לפחות שאר השבוע יותר פנוי מבחינת עבודה, אבל יש לי סידורים אחרים. 

בכל אופן, היום למרות האינטנסיביות אני אשלוט במה שאני אוכלת ואני לא אתרץ את העובדה שאני אוכלת הרבה בגלל העבודה (אני עובדת בגלידריה, ובמקום העבודה השני יש קניון ליד עם מלא מסעדות). יהיה בסדר. 

יאללה, השעה חמישה לשמונה, ויש לי 20 דקות להתארגן. 

שיהיה יום טוב. 

עוד חודש אני נוסעת מפה להודו והלחץ בעיצומו. 

בחודש שלפני הטיסה יש לי כל כך הרבה שטויות להפסיק לעשות. 

אני צריכה להרויח בוחטה- כמה שיותר- יותר טוב, לקראת בטיסה. אני צריכה להעביר כסף לכרטיס אשראי בינלאומי ולהוציא גם דולרים במזומן. אני צריכה להנפיק ויזת ייר להודו. אני צריכה לסיים את החיסונים. אני צריכה לעשות ביטוח. אני צריכה לקנות איזה מיליון דברים לקראת הטיולים. אני גם צריכה להתחיל ולתכנן את הטיול שיבוא לאחר הטיול להודו. אני צריכה להספיק לבלות עם המשפחה ועם החבר ועם החברים. בין לבין אני גם צריכה להספיק לישון לאכול ולהתקלח מדי פעם. פשוט טירוף. החודש הקרוב הולך להיות אינטנסיבי. אני מתנחמת בעובדה שיהיו לי אחרי כן חודש וחצי שכולו מנוחה.  

ג'יין.