כשהכל מתחיל להקיף אותך, ואתה יודע שאין לך לאן לברוח, מה תעשה? מה תיהיה משאלתך האחרונה? אני רק רציתי לשמוח. אין לי חלום גדול על דירה מפוארת או על פירסום עולמי, כל מה שאני רוצה להיות זה מאושרת. וכשהדבר היחידי שעוזר לי להגיע לזה הוא לא חוקי, ויותר מכך, הוא פוגע באנשים שחשובים לי, אפילו הדבר הטהור הזה הופך לחטא. אז חטאתי, סילחו לי, חטאתי חטא ונהנתי ממנו כמו שלא נהנתי מעולם, ואני אף אמשיך לחטוא כך עד יום מותי. חומר טוב נותן לי ראש טוב, וכך בגיל 16 אני כבר הומלסית ונרקומנית מבית טוב. ובכן, הבית לא באמת טוב, ואני מודה שכשאבי נכנס לכלא חזרתי הביתה לתקופה קצרה, אך ילדת רחוב אני ועתיד אין לי כי העבר רודף אותי. אך מה מונע ממני את האושר? רק אני, עצמי ואנוכי. גם כחולי המדים, אך הם אינם חשובים, מה שחשוב הוא שבעוד שעה קלה שוב אהיה בארץ הפלאות, בה ההרים כחולים ובשמיים פרפרים, היכן שהנשר מדליק אש והאורות יפים יפים...
מיאו.
מה לעזאזל כתבתי עכשיו? אני אפילו לא מסטולה עכשיו..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
