אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

כי אני ממש צריכה כזאת.

יאללה, גם כן את, באשלה את לא! אז קחי את עצמך בידיים ותתחילי לחזור להשקיע בלימודים שוב!

את לא באשלה, ואת לא מטומטמת, והציונים שלך משקפים את זה.

עוד פוש אחד אחרון ודי. זה עובר מהר.

אז המוטיבציה הלכה, היא תחזור. והיא תחזור די מהר!

יאללה, בהצלחה, אני. את באמת זקוקה לזה.

עריכה/למה אני כל כך לא סובלת שישיסטיות..

הבאתי לילדה מכיתה י׳ מילונית, לפני שבועיים וחצי. (וכאן יגיעו צעקות ה:״כמה סתומה את יכולה להיות?!״)

נכון, נכון.. אני סתומה! הנה צעקתי את זה לעולם! אני.. סתומה! מטומטמת! מפגרת! בעלת פיגור! וכמובן חסרת אחריות!!!!!!!!!

כל כך לא רציתי שזה יגיע לשלב של לערב הורים, וכמובן לערב את אמא שלי. היא צרחה עליי ברמות היסטריות, צרחות שכמעט גרמו לאוזניים שלי לשבוק חיים, אבל הן היו כל-כך נכונות, וכל-כך מביעות כאב, וכל-כך.. לא יודעת מה. הרגשתי שזה היה נכון

אני כל כך כועסת על הילדה הזאת. חכמה גדולה, לקחה ממישהי תמימה כמוני מילונית, ולא החזירה!!!!!

בואו נקווה שזה הולך להסתדר על הצד הטוב ביותר..

אני באשלה! זהו, אמרתי את זה.

עריכה:

כואב לי הראש, ואני חייבת ללכת לישון. אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שישבתי על המחשב וראיתי סדרה אהובה באנגלית.

אין לי זמן בגרוש, אני צריכה לנצל שעות ריקות למטרה טובה יותר.

חם לי, לילה טוב.