אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

מרוב התרגשות (ועקב הסעה למקום העבודה של אחותי הגדולה) התעוררתי ברבע לשבע, ועוד הספקתי לשפשף לאמא שלי את הרכב. אחלה דבר להתחיל איתו את יום ההולדת. סתם

כשפתחתי בבוקר את ישרא בפלאפון, עוד היה כתוב הספרה 19 בגיל, ואז רעננתי את המסך וזה הפך ל-20. הצחיק אותי ממש, והבטן שלי מתהפכת מרובהתרגשות. חיכיתי ליום הזה ממש! 20, החלפת קידומת, תחילת העשור השלישי בחיי, וחברה שבאה לחגוג איתנו מהצפון! (מקרה נדיר שכולנו בחופש)

ניסיתי לדחות את הקץ קצת, ןהגעתי למצב שבו בכלל לא רציתי לפתוח את המחשב של מקדונלד'ס ליום הבא (אל תשאלו.)

אני חוגגת 20, וזה שיא המוזר. זה עשור חדש בחיים, העשור השלישי, וכבר אין את הספר 1, אלא יש את הספרה 2. אני משערת שזה מראה על טיפה יותר בגרות שרכשתי בשנה האחרונה, אבל אני מרגישה שאני עדיין ילדה, ואני קצת מסרבת להכיר בזה שאני כבר בת 20.
אין לי יותר מדי מה לכתוב, א\ אני פשוט אאחל לעצמי המון אושר, בריאות, הצלחה בחיים, הצלחה בשירות, בלימודים האקדמיים ובכל הכרוך בכך.

שאני תמיד אהיה מוקפת באנשים שאוהבים אותי, תומכים בי, רגישים אליי, מבינים את השטויות שלי ועדיין מקבלים אותי כמו שאני. שאני אפרוש כנפיים ואגשים את כל החלומות שלי, ושאני אהנה מכל רגע

סיימתי. נראה לי. מזל-טוב לי