האם הבגדים עושים את האדם? לדעתי לא. לכל בן-אדם יש אופי פנימי שה מה שמייחד אותו, לא הבגדים שלו. לפי דעתי הבגדים מראים את מעמדו של האדם, אבל לא עושים אותו ומעצבים את אישיותו.
לפי מה את מסדרת את הארון שלך? לפי איך שמסדרים ארון:תלייה, מגירות ללבנים וגרביים(נפרדות), ומדפים לבגדי קיץ, חורף, חצאיות, מכנסיים. כן, הבגדי קיץ וחורף מוחלפים. יש לי גם מדף למצעי המיטה שלי..
מה סוג הבגד האהוב עלייך? (חולצה, מכנסיים, טוניקה, גרביים...) שמלה
מה הבגד הכי יפה שיש לך בארון? יש לי המון בגדים יפים בארון, אין אחד ספציפי ;)
יש לך בגד בארון שלבישתו מעניקה לך ביטחון? נממ, לא..
יש לך בארון בגדים של אנשים אחרים? של אחותי התאומה, נחשב?
יש לך בגד שלא לבשת כבר כמה חודשים? אני חושבת שכן..
את שומרת בגדים בעלי ערך רגשי? ?! יש לי כובע גרב קטנצ׳יק מהתקופה שהייתי פגה בבית חולים, נקווה שזה נחשב.
ומה לגבי אביזרים? את מתהדרת בהם? כן, עגילים, שרשראות ולפעמים טבעות. פעם גם היה שעון- אך הוא נשבר.(בערך...)
אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה. ההפרעות קשב וריכוז שלי מטופלות במסגרת פסיכולוגית, בית-ספרית וביתית כאחד, כולל טיפולים עם ריטלין. אבל אני מרגישה שהריטלין לא משפיע עליי, ושאני צריכה לשנות מינון או להפסיק לקחת אותו. נורא פחדתי לקחת אותו ביום של הבגרות במתמטיקה, שהלכה זוועה. הייתי רוצה שהזמן יאט את עצמו או אפילו יעצור, כדי שאני אבין ואקבל את הכלים להתמודדות עם ההפרעות האלה.
אני לא אוהבת לקחת את הריטלין, עי אני לא מצליחה לבלוע אותו. ניסיתי כבר בכל הוריאציות השונות של להטות את הראש עד קצה הגבול שאני יכולה וזה לא וזר. זה כאילו הגוף שלי מיתנגד לחומר הזה, זה כאילו סם ממכר שהוא רוצה להרחיק מעצמו, אבל הוא לא יכול, כי זה הדבר היחידי שגורם לי לא להיותצ הלחץ ממבחנים ולהיות נינוחה.
אני שונאת את זה, ואני יודעת שהיא הייתה כועסת עליי אם הייתי אומרת את זה מולה. אבל אני מטומטמת, ויש לי הרס עצמי ענק. אני לא יכולה להתאפק כדי לקבל את התשובות של הבגרויות בדף מסודר באוקטובר, אני חייבת לראות את התשובות ולראות שצדקתי.. במקרה הטוב, אני אקבל בבגרות המזדיינת הזאת 60+, שזה ממש לא אחלה לאור ה-87 שקיבלתי במועד א'.
האם את מאמינה שלאחר מוות בעולם הפיזי, הנשמה "מתבוננת מלמעלה" על הקרובים אליה? כן, אני גם מאמינה שיש תחיית המתים.
אם מישהו ’הולך לעולמו’, את נוהגת לחשוב שתפגשי אותו לאחר המוות? לא.
את מאמינה בגלגול נשמות? מה היית בגלגול הקודם? אני מאמינה בתחיית המתים, לא יצא לי לחשוב על גלגול נשמות
בגלגול הבא תחזרי כמשהו אחר, בעקבות השפעות מהגלגול הזה? אני לא מאמינה בגלגול נשמות, תודה ויום טוב.
את מפחדת מהמחשבה שהמוות יכול לארוב לנו בכל מקום? ברור, יש לי פחד נורא חזק ונורא ממכר למוות
"הכל צפוי והרשות נתונה"? כן. זה משפט נורא חזק אצלי.
הכל זה צירופי מקרים? יש ויש, אבל לא הכל. זה בדוק.
לפי שלמה ארצי: "הבעיות מתחילות בראש, החיים מפחידים מספיק...", מסכימה? ברור, החיים מלאי סכנות, ואנחנו נלחמים מחדש כל יום. גם בעצמנו וגם באחרים. הם מפחידים מספיק כדי לגרום לי לעמים לפחד מהצל של עצמי.
ולבסוף... אנחנו ננוח בקבר. או ש...? ננוח בקבר, הנשמה תהיה בגן-עדן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תקראו לזה, איך שבא לכם
