יש לי מן הרגשה מוזרה כזו בגןף, סוג של החצמה, או הבנה שמשהו לא בסדר.
התובנה שמשהו לא בסדר הגיעה אליי לפני שבוע, כשאמא שלי אמרה "לאן נעלמה הצדיקה שלי?" היא עדיין כאן, פשוט עם מטעפת עתירת חילונים שעובדים איתה, קללות והתנהגות ערסית שסיגלתי לעצמי לאחרונה.
לא שאני מתלוננת או משהו, כי להיות אפטית (בייחוד בעבודה ואל מול לקוחות, במידה הנכונה) זה אחלה, כי ככה אף אחד לא פונה אלייך. אבל אתמול איך נגיד? "נחתה" עליי ההכרה הזו, כי כל ההרגשה הזו שאני חווה לאחרונה (כך מתבהר לי עכשיו) היא כי אני משתנה, מתבגרת ולא כל-כך לטובה.
אני שומרות ולא שומרת שבת, אני אמנם לא מערבבת בשר וחלב, אבל אם אני רוצה לאכול אחרי שעה-שעה וחצי, ךפעמים אני כן עושה את זה, ב"ה לרוב לא.
אני הולכת לשירות עם חצאיות ושמלות, נכטו - כי חם לי. אם לא היה לי כ"כ חם, הייתי ממשיכה ללכת עם מה שנוח לי, מכנסיים, חולצה, וכפכפים. את המכנסיים אני שמה מאז החורף, ביום שבו הפסקתי לפחד וללכת איתם בריש גלי, עד שזה הגיע למצב שלאמא שלי כבר לא אכפת מזה, ואז התחלתי לאזור אומץ ולעשות את כל הדברים שאני עושה עכשיו, שכרגע זה חצי שמירת שבת וחצי שמירת כשרות.
למה חצי? כי יש דברים שהם ייהרג ובל-יעבור אצלי...
המחשבות שכרגע רצות לי בראש הן אינסופיות, ואני קצת כועסת על עצמי שאני לא מצליחה לסדר את כולם.
אני צריכה לעשות שיחה עם אלוקים, ונראה לי שזה יקרה הלילה.
בזמן שסגרתי את הבלוג, היה לי המון זמן בלילות לחשוב על עצמי, על החיים שאני רוצה לבנות, ועל מקומות שאני רוצה להגיע אליהם.
הראשון הוא שהלימודים שלי מתקרבים, וזה גם מלחיץ, עצוב, משמח ומלא באושר. אני מאוד רוצה להתחיל את הלימודים, כי אולי סוף-סוף אחרי 6 שנים אולי אני אמצא לי חברים.
השני הוא שאני טסה לחו"ל, לארה"ב עם המשפחה. זה כבר תוכנן לפני המון זמן, אבל היום, כשהסתכלתי על חיוב האזראי הקרוב שלי, הבנתי שזה ממש ממשי!! אני טסה ב-25/9/17, ועכשיו זה נראה קרוב מתמיד.
השלישי הוא שאני מסיימת שירות עוד חודש ושבוע, וגם זה מדהים ומעציב. אגב, למישהו יש רעיון למתנת סוף-שנה?
האחרון הוא שאני עובדת. מאוד מאוד קשה, וזה גם כיף, גם מרגש, מלמד ומעצים, אבל עם זאת הוא שוחק ומתיש. אמנם אני מאוד אוהבת את העבודה שלי, אבל היא מתישה, ולפעמים מעצבנת.
אלה ארבעת תהליכי הלמידה שלמדתי בחודש וחצי היום, ועדיין לומדת, וזה כיף.
חזרתי לשמוע שירים של טיילור סוויפט. הייתי מעלה לכם אחד, אבל אני דרך הפלאפון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תקראו לזה, איך שבא לכם