אז מה שמפיץ את הגוגל בציטוטים מזוויעים על נערה שהתאבדה עקב התעללות בלתי נפסקת שהמשיכה כיותר מ3 שנים .
אני זוכרת את זה . כשרציתי להתאבד. הייתי עושה רשימות וטבלות של דרכים לסיים את חיי. יתרונות וחסרונות. זמן. כאב. אני זוכרת שממש רציתי להרגיש כאב כתחליף. אבל זה רק גרם למוות איטי. הזמן עבר והמצב השתפר אבל התקופה חדשה ואי בדיכאון ממושך. אתמול בלילה סיקרתי אצל חברה טובה שלי. והיא הראתה לי את הסרטון של אמנדה. בכיתי על השנאה של האנשים שגרמו לה לכך. ואז בכיתי על השנאה של האנשים שקרמו לי להרגיש גרוע כמוה. לאנשים אין סיבה לבריונות. זה ,שלב שהם יצטרכו כל יום לשאת על הלב שלהם שהם הובילו לתוצאות שכאלו.
היום גם ראיתי שפחו לזכרה דף פייסבוק, ראיתי כתבות במאקו, אוינט, גוגל . אפילו עכשיו שנכנסתי לישרא ראיתי תמונה שלה ופוסט שנכתב לשם הבהרת הסיפור שלה. תקרא תפנימו תתרגשו תתעלמו תעשו מה שצריך כדי שהסיפור שלב לא יזכר כקורבן. הסיבה לסיפור זה כי הרגישה כמו אחת. להנציח אותה ככה זה לא הרעיון המומלץ .
אז כשחברה שלי סיפרה שלי שהיא חותכת ועל כדורים ולא היה לי מושג כי היא כמו צמר גפן מתוק של אהבה ולא הייתי מנחשת שהיא עצובה. וכשחבר של חבר שלי שבר לה את הלב התפוצצתי כי לאף אחד אסור שיפגע והאנשים שנפגעים הי הרבה זה האנשים הכי מקסימים שיש ושברי לא מגיע להם להפגע! אז תפתחו את העיניים ואם זה הפוך ואתם מרגישים כקורבן.. תכתבו לי . נאמר לי שאני יועצת לחיים. ♥