וזה מפחיד לא אאשקר
וזו אחריות וזה נטל
כל העניים מסתכלות מלמטה הם כל כך קטנים וכל התיכון לפניהם
והם עוד לא חוו אהבה ראשונה והם טריים ותמימים
הם עולים לאוטובוס מאושרים מהחיים כיתה ז׳ - ואו! והם צוחקים וקודחים לך בראש
ואת י״ב אז נכון אני עוד צעירה והחיים לפני אבל
אני בת 17 שנשרה מבית ספר מעשנת כמו קטר שנשבר לה הלב.. שאיבדה את תמימותה
בנהר של תועבת החיים .. אני לא שוחה בחרא אני טובעת
החיים יפים, כן בהחלט מה רע לי? יש לי כל מה שאני צריכה לא חסר כלום בפיתה!
המילים שנתקפות לעברי: רישיון, בגרויות, צבא, דירה, עבודה. די! מתי הספקתי לגדול?
איך גורמים לזה להפסיק?
כשהייתי קטנה היו שואלים אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה, עניתי - פיטר פן.
אני עומדת מאחורי דבריי..
אז נכון שיש פה בני עשרים פלוס.. אבל זה לא הופך את זה גל הצונמי הזה שמתקרב לעברי, שנקרא חיים, מלהיות פחות ממפחיד!
רוצה להיות בת 8 שוב - כי ״החיים יפים שאתה בן 8״
אני כן רוצה, אני פשוט לא מסוגלת .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
LittleMrs.perfect