הגעתי למצב שיש לי 1224 חברים בפייסבוק.
כן, זה יכול להתפרש כאבסורד. כאילו אני אחד מאלה שמוסיפים כל אחד שהם פוגשים ברחוב, או שמאשרים כל בקשת חברות מחבר-של-חבר-של-חבר שהוסיף אותי רק כי אמרנו אחד לשני "היי" במסיבה. או שאני בכלל מאלה שהולכים רחוק ומוסיף מישהו שמעולם לא פגשתי רק כי הוא הופיע אצלי ברשימה של People you may know.
אבל לא.
הייתי בלא מעט מעגלים חברתיים בחיי.
חטיבה, תיכון, מועצות תלמידים, מועצת נוער, מד"א, גדוד, קורסים שונים בצבא, עבודה קודמת, עבודה נוכחית, פסיכומטרים [כן, יותר מאחד או שניים..], לימודים, משפחה, מחנה קיץ של הסוכנות היהודית, ועוד ועוד. ומכל אחד מהמעגלים האלה צברתי חברים. עם חלק אני יותר בקשר, עם חלק פחות. וכן, אני חייב להגיד שמתוך 1224, אני בקשר יומיומי עם אחוז-או-שניים מהם.
ולפעמים קשה לי לעשות אנפרינד ולזרוק את החברות שלנו לפח.
ראיתי איזה חבר בפייסבוק, ונזכרתי שהוא היה איתי ביסודי, ואז נפגשנו במקרה באוטובוס בדרך לתל אביב, ואז כמה שבועות אחר כך במקרה נפגשנו במסיבה, ואז נפגשנו שוב ברכבת, ובכל פעם סיפרנו חוויות ושיתפנו דברים שקרו לנו בחיים ואיכשהו התחברנו, ולעשות לו אנפרינד זה לאבד בנאדם שאולי אני אראה שוב בתחנת אוטובוס של 605, מחכה לסוע איתי לתל אביב על אותו האוטובוס במקרה...
או חבר אחר, שהדריך איתי במחנה קיץ שהייתי בו לפני שנתיים בארה"ב, שכל מה שהוא מפרסם זה רק דברים על הקולג' שלו והחברים שלו וכמה אמריקה היא הו-כה-נהדרת, אבל לעשות לו אנפרינד זה לשכוח שהוא היה שם, ולשכוח את זה אומר לשכוח את החוויות ההזויות שהיו לנו במחנה...
או ידידה אחרת, שהייתה ידידה ממש טובה שלי במד"א, ורצה הגורל ואני עזבתי את מד"א והיא המשיכה שם, ועכשיו היא בתפקיד בכיר שם, ולעשות לה אנפרינד זה לזרוק לזבל את כל הזכרונות של השיחות שהיו לנו, את זה שהיא אחד האנשים הראשונים שסיפרתי לה שאני הומו [ולא בי, ולא מתלבט], את זה שעלינו לאמבולנס ביחד והרצנו דחקות על הקריאות לשיכורים בשבת בבוקר...
"לכל איש יש שם", ולכל אחד יש סיפור
ואני ממשיך לצבור חברים, ממשיך לצבור חוויות, ממשיך לקרוא את הפוסטים המשעשעים שיש לחלק מהאנשים, דואג לסנן אחרים.
חשבתי שלפחות את האנשים מהתיכון אני אוכל להוריד מהרשימת חברים שלי בפייסבוק אבל אז נזכרתי שבאחד מהם נתקלתי במקרה באוטובוס בדרך הביתה בתחילת השבוע.
ואז חשבתי לעצמי - אם אני אתקל במישהו אחר? אם אני אתקל במישהו שבדיוק השניה עשיתי לו אנפרינד?
אני שומע על כל אלה שמתלוננים שיש להם הרבה חברים בפייסבוק. אני לא רואה את זה בתור דבר שלילי. אני מסתכל על כל אחד מה-1224 האלה, ונזכר ב1224 אנשים שאיתם יש לי הרבה יותר מ-1224 חוויות. אני עדיין לא רוצה להפרד מהחוויות האלה.
זה אחד הדברים שנותנים לי דרייב.
זה מעלה לי חיוך קטן.
סופשבוע נעים ושבת שלום,
אלירן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
TheFallenSun