לפעמים אני מנסה לחשוב מה מניע אותי. מה גורם לי לקום בבוקר, לצאת מהמיטה ולהתניע את היום.
האם זה העבודה? האם זה הקפה? האם זה הרצון ללמוד ולהתפתח?
אני מרגיש כאילו הפילוסופיה השתלטה לי על המודע והיא כל הזמן מנסחת שאלות לתשובות על השאלות שהיא שואלת וכך זה נמשך כמעין מעגל אינסופי. אבל הכל התחיל מהשאלה "מה הדרייב שלך?"
יש בי המון מוטיבציה לעשות דברים, במיוחד אם זה מעניין אותי. אני מסוגל להפוך עולמות בשביל לעזור חברים, אני מסוגל למתוח את קצה גבול היכולת שלי כדי לראות לאן אגיע, אני משתדל לרענן, לחדש ולגוון בהרבה תחומים בחיים שלי. אבל מאיפה זה מגיע?
חשבתי לעשות קעקוע שכתוב בו Nothing is impossible כדי לקבל תזכורת תמידית זה שאני מסוגל לעשות הכל. למה אני צריך את זה? כי אני מרגיש שבזמן האחרון חסר לי משהו שהיה לי בתקופה האחרונה. כאילו איבדתי משהו.
זה יכול להיות, כמובן, בזה שאיבדתי את העבודה, והתחלתי במקום חדש
זה יכול להיות העובדה שאני לא מרוצה מהעבודה הנוכחית כפי שהייתי מרוצה מהקודמת כי אני לא מרגיש שאני מתפתח מקצועית בעבודה החדשה.
זה יכול להיות אלפי סיבות.
זה הרגע הזה שאני עוצר וחושב על התקופה ההזויה האחרונה. וכן, אני עדיין לא מצליח להשתחרר מהחודשיים וחצי האחרונים שהיו שינוי מהקצה אל הקצה בשבילי.
אוקיי. רגע של חושבים:
שעה וחצי כמעט נסיעה לכל כיוון לעבודה, פלוס 9 שעות מינימום עבודה, פלוס חבר [מדהים], פלוס חברים, פלוס משפחה, פלוס לתחזק את הדירה [מה שמזכיר לי שאני צריך לעשות קניות כי כל המקרר שלי חמץ...], פלוס מכון, פלוס להגיש עבודות ללימודים, פלוס לחיות, פלוס להשלים את העונות של "דקסטר" ואת הפרקים שלא ראיתי של האנטומיה, גלי, מרפאה פרטית, המפץ הגדול, פמילי גאי ואיך פגשתי את אמא, פלוס....לנשום?
אני מנסה לחשוב על עצמי כעל אדם רציונלי. אני שוקל הרבה תנועות שלי ואני עוצר וחושב ובודק מה המטרה שלי עבור כל דבר.
לדוגמא - השתתפתי שבוע שעבר במרתון תל אביב. המטרה שלי שבשנה הבאה במרתון תל אביב, אני ארוץ את המקצה של החצי מרתון במקום את המקצה של ה10 ק"מ. אז זה מה שנותן לי דרייב לרוץ וזה מה שנשאר לי בראש אתמול כשהצלחתי לשבור שיא אישי ולהגיע ל13 ק"מ רצוף.
לדוגמא - עלה בי הרעיון להיות מנהל צוות הדרכה. המטרה שלי [כרגע ללא זמן כי אני עדיין צריך לחשוב מי מה מו] היא להיות מנהל של צוות מדריכים. אז אני מתעניין כרגע גם בקורסים בניהול וגם בקורסים בהדרכה וגם בקורסים בהנחיית קבוצות. אם אני אירה לכל מקום, אני אפגע במשהו אחד לפחות, לא?
אז אולי אני צריך מטרה חדשה, יותר כללית, כדי שיהיה לי דרייב חדש?
אבל השאלה זה מה? מה הדרייב?
זה משגע אותי.
*לנשום*
נראה לי שהמטרה שלי כרגע, היא למצוא את הדרייב
וזה מה שיתן לי דרייב.
בדיוק כמו שאני עושה במכון - אני רץ, כדי שאני אוכל לרוץ בעתיד, לא?
*להרגע*
ועכשיו, לחזור לכתוב את העבודה שאני צריך להגיש מחר.
חג שמח,
אלירן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
TheFallenSun