הרבה זמן לא עדכנתי ובזה אני מאשים את הצבא ואת התאונת דרכים הלא מוסברת.
לפני 3 שבועות נפצע נער בן 20 בצומת מסובים בינוני-קשה, זה אני מסתבר. לא הייתה קטיעה (ככה אומרים שזה בינוני) ולא היה זעזוע מוח.
אבל כן היה שוק, ולמען האמת איבוד הכרה או זכרון, כי כן תפקדתי אני פשוט לא זוכר כלום.
נסעתי ליהוד באופניים עברתי בצומת מסובים פניתי שמאלה ליהוד והגת ש"גנבה אדום" פגעה בי, ריסקה לי את הרגל, שברה לי 6 צלעות של צד שמאל ריסקה לי את הטחול וחור בריאה, וזה עוד בלי כל החתכים למיניהם והצלקות שיהיו לי בגוף.
אני לא זוכר מה היה אבל אמרו לי שהשתוללתי באמבולנס, אני רק זוכר שקמתי במיון שגיבסו אותי (אחותי אמרה לי שהייתי נראה זוועה אבל זה דיי הגיוני)
הייתי שבוע במחלקת טראומה מחובר למיליון חוטים ומורפיום ובלי סוף משכחים אחרים בנוסף וראו שאני מתחיל להחלים ושלחו אותי לאורטופדיחה, שם היה סיוט שנאתי את המקום והאורטופדים הם עם נורא ומתנשא (זה בא מכאב אני בטוח שאיפהו בפנים יש להם לב אם הם לא שמו אותו במחלקה הכירורגית) לא הצלחתי לישון בלילות,ל הצלחתי לנשום כמעט בגלל הצלעות והחור בריאה.
עברתי ניתוח ויום אחרי שלחו אותי הביתה, אתמול שוב נסעתי למיון כי הגאונים לא הוציאו לי את הסיכות שהזדהמו לי ועכשיו בטוח יהיו לי צלקות וסיכוי של 15% שלא אצליח ללכת יותר ואצטרך קביים כל החיים (כיף הא?)
מעניין מה הגורל\אלוהים\העולם\הקארמה ניסו ללמד אותי פה שהייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון
עכשיו כשאני בבית אוכל לכתוב יותר בטח יהיו כמה פוסטים של התפרקות לא נורמאלית שאני לא יכול יותר אבל נקווה שלא הרבה ויילך חלק