לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני והגורילה שלי




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2014    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

5/2014

שבירות


שוב השעון המעורר המעצבן הזה, אני פותח עיניים אחרי לילה בלי שינה כמעט, שוב, מסכל על הפלאפון ומחכ שהדלת תפתח, שאבא שלי או אחותי יבואו ויזריקו לי את הדבר הנורא הזה ושוב אני אעשה את עצמי כאלו זה בסדר והנה אני חוזר לחישון רק כדי שאני אקום 5 דקות ארי זה כשהם כבר יצאו מהבית.

 

איכשהו קם למרות הכאבים האלה שנמאסו כבר, מצחצח שיניים עדיין לא ברור לי איך, והולך לסלון, כמובן עם הזוג קביים שלי שלא נפרד ממני לרגע, מחכה לזה שמן יירד לי מהשמיים באורך פלא כי אפילו קורונפלקס אני לא יכול להכין לעצמי, לוקח משכך כאבים, אבל נגמר אז הנה אני ממשיך עם הכאבים עוד יום.

 

בוהה באוויר ומחכה שהזמן יעבור, והנה ארוחת צהריים, ובוהיים באוויר והנה ארוחת ערב והנה הכדור, אה לא, נגמר.

 

ואחרי ארוחת הערב אני שוב לא עושה כלום והנה הגיעה השעה השניה של הזריקה שבה אף פעם אין לי כוח להעמיד פנים שאני בסדר והכל טוב, ומחכה שהשעות יעברו והנה לילה והנה למיטה.

ושוב מתהפך מצד לצד, משמאל לימין מהגב לבטן והכל כואב ולא נוח ובלתי אפשרי ועוברת שעה ועוד שעה ואתה מרגיש את התסכול, ועוד שעה ועוד שעה ואתה מרגיש איך האנרגיות נגמרות ועוד שעה ועוד שעה והנה שוב השעון המעורר בבוקר, ואתה מסתכל על השעון ומחכה שהדלת תפתח.

 

האנרגיות נגמרות ואיתם החיוכים לא משנה התמיכה כי בסוף אני סובל לבד, וכל היום אני משתגע כי כל מה שאני עושה ולא עושה כואב ונמאס מהמחשב ולקרוא אי אפשר וללמוד אי אפשר ופלאפון נמאס ונמאס להיות נטל. מתי זה ייגמר כבר? מה המסר של כל זה? זה אמור לדחוק אותי עד למעבר קצה היכולת שלי?

נכתב על ידי , 24/5/2014 22:40  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני לא יודע איך


כלכך הרבה מחשבות בלי סוף, על הכל עלייך ועליה ועל ההיא ועל ההוא ועל מיליון אחרים.

מחשבות שאולי היה עדיף לכולם שהייתי מת בתאונה הזאת, הם לא מבינים אבל זה יוצא לכולם לטובה, לא הייתי נטל, לא הייתי סיבה למריבות אין סופיות.

אם הייתי יכול הייתי לוקח את החיים שלי כבר מזמן.

 

https://www.youtube.com/watch?v=31sg6UIuDKk

נכתב על ידי , 22/5/2014 18:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פצוע בינוני קשה מתאונת דרכים


הרבה זמן לא עדכנתי ובזה אני מאשים את הצבא ואת התאונת דרכים הלא מוסברת.

לפני 3 שבועות נפצע נער בן 20 בצומת מסובים בינוני-קשה, זה אני מסתבר. לא הייתה קטיעה (ככה אומרים שזה בינוני) ולא היה זעזוע מוח.

אבל כן היה שוק, ולמען האמת איבוד הכרה או זכרון, כי כן תפקדתי אני פשוט לא זוכר כלום.

 

נסעתי ליהוד באופניים עברתי בצומת מסובים פניתי שמאלה ליהוד והגת ש"גנבה אדום"  פגעה בי, ריסקה לי את הרגל, שברה לי 6 צלעות של צד שמאל ריסקה לי את הטחול וחור בריאה, וזה עוד בלי כל החתכים למיניהם והצלקות שיהיו לי בגוף.

אני לא זוכר מה היה אבל אמרו לי שהשתוללתי באמבולנס, אני רק זוכר שקמתי במיון שגיבסו אותי (אחותי אמרה לי שהייתי נראה זוועה אבל זה דיי הגיוני)

 

הייתי שבוע במחלקת טראומה מחובר למיליון חוטים ומורפיום ובלי סוף משכחים אחרים בנוסף וראו שאני מתחיל להחלים ושלחו אותי לאורטופדיחה, שם היה סיוט שנאתי את המקום והאורטופדים הם עם נורא ומתנשא (זה בא מכאב אני בטוח שאיפהו בפנים יש להם לב אם הם לא שמו אותו במחלקה הכירורגית) לא הצלחתי לישון בלילות,ל הצלחתי לנשום כמעט בגלל הצלעות והחור בריאה.

עברתי ניתוח ויום אחרי שלחו אותי הביתה, אתמול שוב נסעתי למיון כי הגאונים לא הוציאו לי את הסיכות שהזדהמו לי ועכשיו בטוח יהיו לי צלקות וסיכוי של 15% שלא אצליח ללכת יותר ואצטרך קביים כל החיים (כיף הא?)

 

מעניין מה הגורל\אלוהים\העולם\הקארמה ניסו ללמד אותי פה שהייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון

 

עכשיו כשאני בבית אוכל לכתוב יותר בטח יהיו כמה פוסטים של התפרקות לא נורמאלית שאני לא יכול יותר אבל נקווה שלא הרבה ויילך חלק

 

 

נכתב על ידי , 7/5/2014 19:40   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, ביקורת, עבודה, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

מין: זכר

MSN: 




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDanolial אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Danolial ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)