DAYDREAMER

או בכללי השנ"צ הראשונה שלי.

איזה כיף  לישון בצהריים..

אז אחרי שלושה ימים מטורפים ביותר, ולפני שלושה מטורפים לא פחות, מצאתי לי זמן לשבת ולכתוב קצת.

אני לא הולכת להזכיר את הפוסט הקודם, למרות שזה מרגיש לי נדרש.

כל פוסט לעצמו.

האמת שהיום אני במצב רוח די טוב..

ביליתי את כל הבוקר היום, ואת כל היום אתמול בחזרות להפקה שעולה בחמישי.

התפקיד שלי לא מדהים, אבל בסופו של דבר אני מרוצה. 

אני לא אספר עליו יותר מדי וגם לא על ההפקה, גם כי אולי יצא לכם לראות אותה וגם כי אני רוצה להישאר אנונימית.

חזרתי הביתה מותשת, אחרי 15 שעות עבודה במצטבר ביומיים האחרונים.

הלכתי לישון.

באמת שאין בעולם הרגשה יותר טובה מלישון צהריים. זה כמו קסם.

חזרתי הביתה עצבנית וכועסת, ועכשיו העולם פשוט יפה יותר...

את האמת? אין לי הרבה מה לכתוב. אני כותבת רק כי אני יכולה, ואני יודעת ששלושת הימים הבאים לא יאפשרו לי לעשות את זה שוב.

יצאתי אתמול.. כמו מפגרת. חזרתי הביתה בערך 3 שעות לפני שהייתי צריכה שוב לצאת. אבל היה נחמד.

ואני שוקלת ברצינות להתחיל ללמוד לנגן בפסנתר. זהו.

פוסט די בנאלי. אין פה הרבה עניין. עזבו, אל תקראו..