DAYDREAMER

היה לי הרבה זמן לחשוב... ולמרות שזה עדיין אוכל אותי מבפנים, אף פעם לא היית שלי.

אז אין לי על מה להתאבל. לא באמת הפסדתי משהו.

בסך הכל הרחקתי משהו שהיה קרוב. זה הכל. 

זה כמו בובה בחנות צעצועים. 

אם קנית אותה ואז שכחת אותה איפשהו או עשית משהו שגרם לה להעלם, זה אומר שאיבדת אותה.

אבל אם ראית אותה בחנות וממש רצית לקנות אותה אבל מישהו אחר קנה אותה לפניך או שפשוט לא הספקת... לא באמת איבדת אותה.

היא פשוט לא שלך. אף פעם לא הייתה ואף פעם לא תהיה.

זה מה שקרה לי.

זה לא אומר שהשלמתי עם זה, זה עדיין כואב לי.

והכאב גם לא פחת. הוא עדיין כואב וקשה וכבד כמו שהוא היה מאז אותו יום.

אבל אומרים שהכרה בבעיה היא הצעד הראשון לפתרונה. או להשלמה איתה לפחות.

יום אחד זה יעבור לי