DAYDREAMER

אתמול היה יום יפה.

השמש זרחה, השמיים היו כחולים.

החיים היו יפים.

זה משתנה מהר מידי.

איך במעבר של יום החיים מתפרקים.

רגע אחד יש לי הכל, וברגע הבא...

הכל נופל. מתפרק. 

פתאום החיים לא כל כך יפים. השמיים לא כל כך כחולים.

והלוואי שהשמש לא הייתה זורחת.

פתאום לא הכל קל ולא הכל בסדר ופתאום יש דאגות ופתאום העתיד לא נראה כל כך מבטיח.

פתאום עולה המחשבה שבעצם, אולי זה לא שווה.

שבעצם אין ממש טעם.

גם ככה הכל תמיד נופל.

שנים של בניה נגמרות באסון.

אני לא חושבת שיש טעם לבנות מחדש כי כל מה שבונים מתפרק בסוף.

חלומות נשברים, אנשים מתים.

העתיד נסתר ולא תמיד כדאי לחשוף אותו.

בשביל מה ללמוד אם בסוף שוכחים.

בשביל מה להרוויח אם בסוף מבזבזים.

בשביל מה לאהוב אם בסוף שונאים.

בשביל מה לחיות אם בסוף מתים..

אין דבר כזה לנצח