'אנחנו מי שאנחנו בגלל המון סיבות. ואולי לעולם לא נדע חלק גדול מהן. אבל אפילו אם אין לנו אפשרות לבחור מאיפה להתחיל בעולם הזה, אנחנו עדיין יכולים לבחור לאן אנחנו ממשיכים משם. אנחנו עדיין יכולים לעשות כל מיני דברים. ואנחנו יכולים לנסות להרגיש טוב עם זה.' -צ'ארלי, מתוך כמה טוב להיות פרח קיר.
הרבה דברים קורים עכשיו. אני לא יכולה אפילו להתחיל להסביר. הכל משתנה. אנשים משתנים, מקומות משתנים. העולם משתנה ואני ביחד איתו.
קשה לי מאוד בזמן האחרון אבל זה בסדר.
אני איכשהו מצליחה להסתדר..
אני מתחילה להבין מה טוב בשבילי ומה לא.
אני חושבת שאני מתבגרת.
קראתי את הספר הנפלא הזה שציינתי למעלה לא מזמן, והיום ראיתי את הסרט.
אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.
הספר הזה שינה לי את צורת החשיבה, את נקודת ההסתכלות שלי על החיים.
את היכולת שלי להיות אופטימית, להיכנס לנעליים של מי שעומד מולי, ולחיות.
במילים אחרות, הספר הזה שינה לי את החיים.
קשה לעזוב ספר. אחרי שכל כך נקשרים לדמויות ולעלילה, וממש מרגישים כאילו זה העולם שלך...
כל ספר אחר מרגיש כמו בגידה. מודה, שברגע שיצאתי מהסרט והבנתי שזהו, זה נגמר (אלה אם יצא ספר המשך (אמן!!), ממש הרגשתי ריקנות.
אחרי מאמצים רבים ניסיתי לקרוא ספר חדש, אבל שוב, הרגשתי כמו בוגדת אז הגעתי לכאן.
זהו פוסט פרידה ומעבר הלאה.
להתראות, חוויה בלתי נשכחת.
להתראות, עולם אחר.
להתראות, חברים דמיוניים.
היה נעים להכיר!
לילה טוב 
כינוי:
princess of my nightmares
בבלוג זה
בכל הבלוגים
